הלכה ליום חמישי כ"ט ניסן תשפ"ו 16 באפריל 2026

ההלכה מוקדשת לישועת

עם ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה
פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח), יש להם על מה שיסמוכו.

גילוח הזקן
החרדים לדבר ה' נזהרים בענין תספורת בימי הספירה אף לענין גילוח הזקן, אלא שיש מיקלים בזה למי שמצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו, משום שכתב הרדב"ז שבענין כזה שאינו בתורת חובה ממש מתקנת חכמים, אלא מנהג בלבד, כל שיש צער כזה יש להקל. אולם ראוי מאוד להחזיק במנהג זה שנהגו בו אבותינו משנים קדמוניות, שלא לגלח את הזקן בימי הספירה, (ובפרט יש להחמיר בזה עד ראש חודש אייר).

דין הנשים במנהג זה
נשים, אינן בכלל האיסור לענין תספורת בימי הספירה, שהרי אף לענין אבלות ממש על אחד מהקרובים שנפטר, (שלאיש אבל אסור להסתפר כל שלשים יום של אבלותו) פסק מרן השלחן ערוך שנשים אינן בכלל איסור זה ומותרות בתספורת תוך שלשים יום. ואם כן כל שכן לענין מנהג האבלות בימי ספירת העומר, שאשה אינה צריכה להזהר שלא להסתפר. והוא הדין גם כן לענין ימי בין המצרים מאחרי שבעה עשר בתמוז, שאיסור התספורת שייך באנשים בלבד, אבל נשים מותרות להסתפר.

ראש חודש בערב שבת
השנה, יחול יום ראש חודש אייר, בימים שישי ושבת הבאים עלינו לטובה. ונשאלנו, האם יש היתר מיוחד השנה להסתפר בראש חודש אייר שחל ביום שישי?

והנה, לדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, ולפי דברי רבותינו האחרונים, וולפי מנהג הספרדים בכל תפוצותיהם, אין להקל בדבר לבני עדות המזרח, ואין שום צד היתר בדבר, עד יום ל"ד לעומר.

אבל למנהג האשכנזים, הגאון המשנה ברורה כתב להקל בזה, והמיקלים מן האשכנזים, יש להם על מה שיסמכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לעניין גילוח הזקן ביום שישי שחל בו ר"ח? הרי השו"ע דיבר על תספורת ולא על גילוח ועוד יש לצרף את הרדב"ז והאחרונים שהביא המ"ב ה' אייר תשפ"ו / 22 באפריל 2026

המשנה ברורה כתב, שלמנהגם מיקלים בזה ובתנאי שאחר כך לא מסתפרים עד שבועות, כדי שיהיו לפחות ל"ג ימים רצופים. ומנהגינו בכל אופן אינו כן, כמו שכתב הגאון בית דוד, וכן הגר"מ מאזוז בהגהות איש מצליח, שלא נשמע מנהג כזה אצלינו, וכן עוד הרבה מגאוני ספרד, וכן הגאון ילקוט יוסף ואחרים. לכן אין להקל. 

מי הם האחרונים שאוסרים לפי מרן השו"ע להסתפר בר" שחל בערב שבת. בשו"ע לא כתב על כך במפורש. ולהיפך, הרבה אחרונים התירו ולא כתבו שהשו"ע חולק על זה. ה' אייר תשפ"ו / 22 באפריל 2026

הגאון בית דוד, הגר"מ מאזוז, הגר"י יוסף, ועוד אחרים. וגם המשנה ברורה כתב שמיקלים בזה לפי מנהגם שלא מסתפרים עד שבועות. כדי שיהיו ל"ג ימים רצופים. וכן משמעות מרן שלא הזכיר ענין זה, ורק הזכיר כשל"ג חל בערב שבת.

בוקר טוב, האם אפשר לגלח את הזקן ולהסתפר ביום שישי לפני לכבוד שבת קודש וראש חודש הבא עלינו לטובה? כ"ח ניסן תשפ"ג / 19 באפריל 2023

למנהג הספרדים אין להקל בזה כמו שמשמע ממרן בבית יוסף ובשלחן ערוך סימן תצג.

האם יש הלכה או מנהג שלא מתיר לכוהנים להסתפר עד ערב שבועות? כ"ו אייר תשפ"ב / 27 במאי 2022

יש מנהג על פי הרש"ש לא להסתפר עד ערב שבועות, אבל אין בזה שום הבדל בין כהן לאדם אחר. 

שלום לכבוד הרב שליט״א.
אם לג בעומר יוצא ביום חמישי האם אני יכול לסמוך על זה שאני אסתפר לכבוד שבת מיום חמישי?
מחמת חוסר הזמן והלחץ במספרות ביום שישי..
ואם כן מתי אוכל, לפני שקיעה או רק אחרי צאת הכוכבים? ביום חמישי. י"א אייר תשפ"ב / 12 במאי 2022

אפשר יהיה להקל מיום חמישי בלילה. כמו שנבאר בעזרת ה'. 

האם מרן זצוק"ל נהג כמנהג המקובלים, שלא להסתפר עד ערב שבועות? ד' אייר תשפ"ב / 5 במאי 2022

לא נהג בזה כדעת המקובלים.

שלום וברכה
הוזמנתי לחתונה בליל ל"ג בעומר, יום רביעי יז' באייר בערב, האם מותר לי להסתפר ולהתגלח לכבוד החתונה ?
תודה ב' אייר תשפ"ב / 3 במאי 2022

 

לא. אי אפשר להקל בגלל נימוק כזה.

שבת כט בניסן הייתה יום השלושים לפטירתו של אמו''ר ז''ל הכ''מ. לאחר גערה. האם מותר לי להסתפר על אף ספירת העומר? האם יש לזה דין של תכפוהו אבליו? ואם לא, מתי כן אפשר? תודה ל' ניסן תשפ"ב / 1 במאי 2022

מי שהיה אבל קודם פסח ולא היה יכול להסתפר בערב פסח, אם שערו מכביד עליו רשאי להסתפר בימי העומר. וטוב שיסתפר בערב שבת. וכן דעת מורנו הגר"ע עטייה זצ"ל. (אור לציון פי"ז ס"ה). וע"ע בחזון עובדיה אבלות ח"ג (עמ' קי).

תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א.

בס"ד.
לרב שלום..
שאלתי : נאלצנו לקבוע אירוסין לבני נ"י במוצאי ל"ג בעומר (אנחנו ספרדים). האם מותר לחתן להסתפר ולהתגלח (לסדר הזקן) ביום ל"ג בעומר השנה שחל ביום חמישי ?
תודה.. י"ב ניסן תשפ"ב / 13 באפריל 2022

הוא יוכל להסתפר ולהתגלח רק בליל ל"ד לעומר. כלומר, אחרי שקיעת החמה של יום ל"ג לעומר. אף על פי שעדיין לא עבר מקצת מיום ל"ד, במקרה כזה יש להקל. 

שלום רב. האם מעוניין להמשיך לגדל זקן גם אחרי העומר חייב לגלח את זקנו לגמרי ולהתחיל לגדלו מחדש? תודה מראש. בכבוד רב. י"ז אייר תשפ"א / 29 באפריל 2021

אין צורך לעשות כך. יכול להשאיר את הזקן שיגדל בלי לגלח. תבורך מפי עליון,

האם מותר להסתפר ביום חמישי בליל לג בעומר?
תודה י"ז אייר תשפ"א / 29 באפריל 2021

אם ביום שישי לא יהיה זמן לכך, מותר גם הלילה. 

השנה שחל לג בעומר בשישי פסק מרן שיש להתיר לספרדים להסתפר בשישי והוסיף הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בחזון עובדיה שאם אינו יכול להסתפר בשישי יכול להקדים לחמישי לכבוד שבת.
השאלה היא אם גם בחמישי לא יוכל האם ניתן להקדים לליל חמישי ? (רביעי בלילה )? ט"ז אייר תשפ"א / 28 באפריל 2021

ביום חמישי עצמו, וכל שכן קודם לכן, אין להקל כלל. 

השנה שחל לג בעומר בשישי פסק מרן שיש להתיר לספרדים להסתפר בשישי והוסיף הרב עובדיה יוסף זצוק"ל בחזון עובדיה שאם אינו יכול להסתפר בשישי יכול להקדים לחמישי לכבוד שבת.
השאלה היא אם גם בחמישי לא יוכל האם ניתן להקדים לליל חמישי ? (רביעי בלילה )? ט"ז אייר תשפ"א / 28 באפריל 2021

לא, אי אפשר להקל מעבר למה שכתב מרן זצ"ל, אלו ימי הספירה ממש לכל הדעות. 

שלום כבוד הרב.
האם איסור גילוח בעומר כולל שיערות האף והאוזן וכן סידור הגבות? ח' אייר תשפ"א / 20 באפריל 2021

כך באמת פסק בספר אור לציון. שהוא כולל כל השערות שבגוף. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך לגבי אבל. תבורך,

אנחנו בתוך השלושים לפטירת האח. האם לפני חג - ראש השנה, כיפור או סוכות - אפשר להתגלח? כ' אלול תש"פ / 9 בספטמבר 2020

מותר לכם להסתפר בערב הרגל. (חזון עובדיה אבלות ח"ג עמוד צז).

ראש השנה נחשב כרגל. (חזון עובדיה שם עמוד קיג). 

וה' ינחמם אתכם מאבלכם, תזכו לבשורות טובות ולראות בגאולה השלימה,

האם מותר השנה להסתפר בערב שבת לכבוד שבת כאשר ל"ג בעומר במוצאי שבת? (לדעת יהדות אשכנז) י"ג אייר תשע"ז / 9 במאי 2017

הרמ"א בסימן תצ"ג מיקל בזה להסתפר בערב שבת כשחל ל"ג לעומר ביום ראשון כמו השנה. לכן האשכנזים נוהגים להקל.

עפ"י מה שכתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק י' סימן נג' (ובפרט בסוף ובמילואים שם) משמע שהרב מתיר תספורת ביום העצמאות וכל שכן גילוח מכיוון שקבעוהו כיו"ט (ואין זה תלוי במועד הקמת המדינה אלא בקביעת תאריך היו"ט ע"י רבנות הראשית שהוא יום שמחה ואין אומרים בו תחנון ויש שמסתפרים ביום זה ע"ש) ו' אייר תשע"ז / 2 במאי 2017

גם לפי מה שכתב מרן זצ"ל, אין זה נכון. ראשית כל, משום שאין הכרח לומר ששמחה שיש באותו יום תגרום להפקעת מנהג האבלות שיש בו. וכן ראינו למרן זצ"ל שאף על פי שראה ששומעים מוזיקה וכדומה ביום זה, מכל מקום לא ראינו שהסכים מעולם להקל בגילוח ביום זה. וכל שכן שעצם קבלת אותו היום כיום שמחה והלל לדורות, לא נעשתה בהסכמת כולם. ולכן אפילו לנוהגים ביום זה שמחה, קשה מאד להקל לבטל עיקר הסכמת הקדמונים וכל קהלות ישראל שלא להסתפר בימים הללו. ולא יהא זה יותר ממי שנמצא תוך שלושים לאבלות, שיום פורים עצמו לא מפקיע ממנו האבלות להקל בתספורת. ומרן זצ"ל לא כתב בספרו אלא שניתן יהיה לקבוע יום שמחה כיום פורים, אבל לא יתכן לחשוב שיהיה יום העצמאות יום שמחה יותר מיום פורים.

איך כתבתם שאין להתספר ולהתגלח ביום העצמאות. אם זה לא יום יציאה מהגלות אז מה כן? כ"ז ניסן תשע"ו / 5 במאי 2016

יום זה הוא יום שיש בו שמחה, כמו שכתבנו, ראה בקישור:
http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?halachaid=734

והשנה יום העצמאות יחול בכלל ביום ד' אייר. 

ואין להסתפר ביום זה, משום שאין בו תוקף גדול כל כך עד שנוכל להקל במנהג ישראל. ועם כל גדולתו של הנס שנעשה לישראל בדור האחרון, היציאה מגלות תהיה ביום ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

האם מותר לסדר את השפם, המפריע לאכילה ושתייה, בימי ספירת העומר? ט' אייר תשע"ה / 28 באפריל 2015

שיער השפם שמעל הפה וגן מהצדדים של הפה, שמעכב ומפריע את האכילה, מותר לגלחו בימי ספירת העומר. (שלחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף יג וביורה דעה סימן שצ).

האם לכבוד שבת מותר לספר את הילדים הקטנים? כ"ו ניסן תשע"ה / 15 באפריל 2015

נוהגים שגם הילדים אינם מסתפרים בימים אלה, אף על פי שבדרך כלל אין אבלות נוהגת כלל בקטן.

הלא בדור הקדמון, כולם גלחו את הזקן בימי העומר ורק בשנים האחרונים התחילו להחמיר בזה? כך העידו לי כל זקני קהילתי שהם היו במצרים וגם הרב שלי למד שגם כן נהגו ככה בבגדאד. לדעדי כל הראשונים מדברים על גילוח הראש ולא גילוח הזקן. ג' אייר תשע"ג / 13 באפריל 2013

ראשית לגבי המנהג. אין זה נכון שבעבר נהגו לגלח הזקן בימי הספירה. ומקומות שנהגו כן, פעמים שלא נהגו כן ברצון חכמים. ואפשר שבמצרים סמכו על סברת הרדב"ז שחי שם, שכתב להקל בדבר בכמה אופנים.

וסברא זו שהזכרתם, שבעבר לא דובר על גילוח הזקן, היא סברא נכונה, והובאה בספרי הפוסקים, לרבות בספרי מרן שליט"א. ואנו סומכים על סברות אלה להקל, רק במקום צער גדול מאד, ורק בערב שבת וכדומה, וכפי שכתבנו בהלכה יומית, מאחר שבכל מקום בהלכה, בכלל איסור תספורת, נכלל גם גילוח הזקן.

למה אין להקל בתספורת וגילוח ביום העצמאות? הרי זהו יום חשוב לעמ"י! ובפרט לאלו האומרים הלל ביום זה. ל' ניסן תשע"ג / 10 באפריל 2013

גם יום ל"ג לעומר הוא יום שמחה, ולא אומרים בו תחנון, אבל אין בכוחינו לתקן יום חג של ממש, שיבטל את מנהגי האבלות של ספירת העומר, על פטירת תלמידי רבי עקיבא. בפרט, שיש אומרים שאין שמחה מיוחדת ביום זה דוקא, אלא ביום שבו האומות הסכימו על קום המדינה. ועוד טעמים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה