הלכה ליום חמישי י"ב ניסן תשפ"ה 10 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן יעקב ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

סידור השלחן לליל הסדר

השנה (התשפ"ה), יחול ליל הסדר במוצאי שבת.

מכיון שיש הלכה בידינו, שאסור להכין את צורכי החג משבת עבור החג, לכן אסור לסדר את השלחן ואת הכלים בשבת שהיא ערב פסח, לצורך ליל הסדר. ולכן רק אחרי כרבע שעה לאחר השקיעה יהיה מותר להכין את צרכי ליל הסדר. (כלומר, אחרי שיעבור זמן "בין השמשות" של מוצאי שבת, ויגיע זמן "צאת הכוכבים", שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחרי שקיעת החמה, אז הוא זמן צאת הכוכבים, ובירושלים בשנה זו, בערך בשעה שבע ועשרים וחמש דקות בערב).

אם יש צורך גדול להכין את השלחן וכל כליו, וכן את המרור ושאר צרכי הסדר, לפני צאת הכוכבים, כגון שהמקום רחב ידים ובני הבית מרובים, יכולים להקל לסדר את השולחן מיד עם שקיעת החמה.

השנה, שמוצאי שבת הוא ליל יום טוב של פסח, אומרים בתפילת העמידה של ערבית נוסח מיוחד, "ותודיענו", כפי שמופיע במחזורים, שבתוכו מוזכר ענין ה"הבדלה" בין שבת ליום טוב. ומי ששכח והתפלל תפילה רגילה של יום טוב, אם נזכר באמצע הברכה, חוזר ואומר "ותודיענו", ואם כבר סיים את הברכה, אינו חוזר להתפלל, מכיון שבלאו הכי אחר כך בשעת הקידוש, יעשה הבדלה על כוס יין כפי שנבאר.

נשים ששכחו ולא אמרו "ותודיענו" בתפילה, כשתבואנה להדליק נרות לכבוד יום טוב, תאמרנה תחילה, "ברוך המבדיל בין קודש לקודש",  בלי שם ומלכות. (כלומר בלי להזכיר שם ה' בברכתן). ואז תוכלנה להדליק נרות יום טוב.

בקידוש של ליל הסדר בשנה זו (תשפ"ה), צריך להוסיף גם הבדלה, וסדר הברכות בהבדלה הוא בסדר  יקנה"ז שהוא ראשי תיבות:

י'ין (בורא פרי הגפן), ק'ידוש (מקדש ישראל והזמנים), נ'ר (בורא מאורי האש), ה'בדלה (המבדיל בין קודש לקודש), ז'מן (שהחיינו). ועל פי סדר זה יאמר את נוסח הקידוש, וכפי שהוא מופיע כל המחזורים וההגדות. (ובבורא מאורי האש יוכל לברך על הנרות שהדליקו לכבוד יום טוב).

מערכת הלכה יומית, מברכת את מנוינו היקרים בברכת חג כשר ושמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, וכשם שנגאלו ישראל ממצרים בחודש ניסן, כן ימהר ה' לגאלינו גאולת עולמים, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה