הלכה ליום רביעי י"א ניסן תשפ"ה 9 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מו"ר אבינו

ר' מסעוד אהרון אבוחצירא ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שלומי אבוחצירא

סעודה שלישית בערב פסח

בימים האחרונים ביארנו, כיצד ניתן לערוך את סעודות השבת השנה (תשפ"ה), באופן שאין בו שום חשש, ועל הצד היותר טוב, וביארנו שהנכון הוא, שיעשה כל אדם את סעודת יום השבת במצה מבושלת, שהיא מצה שהושרתה במרק וכדומה כמו שביארנו, או במצה מטוגנת.

וכן הדין לגבי סעודה שלישית, (שהיא הסעודה שעושים בשבת בצהרים), שראוי לעשותה במצה מבושלת. אך יש להקדים את הסעודה השלישית, ולעשותה לפני סוף השעה התשיעית מהיום, (בערך בשעה שתים ושלושים אחר הצהרים), כדי שיוכלו לאכול את המצה בלילה לתיאבון, שהרי אם יאכלו סעודה ממש בשעה מאוחרת יותר, לא יוכלו לאכול בלילה כפי הצורך.

ואם התאחרו לעשות סעודה שלישית, יוכלו בדיעבד לעשותה אפילו לאחר מכן, ובלבד שלא יאכלו מהפת (שהיא המצה המבושלת), יותר משיעור כ"ביצה", (כחמישים גרם). ואם רוצים לקיים סעודה שלישית במצה עשירה, (למנהג הספרדים), יכולים לאכול אפילו יותר משיעור כביצה, ויברכו עליה "מזונות" ו"על המחיה".

ובכל מקרה לא ניתן לסעוד סעודה שלישית בחמץ, שהרי כבר אסור לאכול חמץ, וכן אסור לאכול מצה, כיון שכל היום אסור לאכול מצה, כדי שיאכלו את המצה בלילה לתיאבון.

האם המצה היא מוקצה?
מכיון שאסור לאכול מצה בערב פסח, ובשנה זו (תשפ"ה) ערב פסח חל בשבת, לכן, גם אסור לטלטל בשבת זו את המצות, משום איסור "מוקצה". ואם מניחים על גבי המצה איזה מאכל שמותר לאוכלו בערב פסח, כגון חסה, מותר לטלטל את המצה עם החסה.

במה דברים אמורים? במצה שמורה המיוחדת לליל פסח לצאת בה ידי חובה, שאנשים מקפידים שלא לתת ממנה לתינוקות לפני פסח, אבל מצה רגילה שמותרת באכילה בערב פסח לילדים קטנים שאינם מבינים את סיפור יציאת מצרים, מותרת בטלטול, שהרי לילדים מותר לאוכלה, וכן מותר לצרף אותה ל"לחם משנה".

שאלות ותשובות על ההלכה

בערב שבת שרים שלום עליכם כרגיל? י"ג ניסן תשפ"א / 26 במרץ 2021

כן, ערב פסח שחל להיות בשבת, אומרים שלום עליכם ואשת חיל, הכל כרגיל, חג כשר ושמח,

שלום כבוד הרב.
תחילת שעה עשירית יהיה 15:40 ולא 14:30.
שעון קיץ.
https://www.yeshiva.org.il/collectionTags/pesachTimes.aspx י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

תודה רבה על התיקון,  

שלום, אם המצה שמורה עבודת יד אסורה בטילטול בשבת איך אפשר להוציא אותה מהמקפיא שתופשר לאכילה לקראת ליל הסדר? י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

יוכל להוציא רבע שעה אחר השקיעה, ועד מוציא מצה היא כבר תפשיר (לא ישאיר את כל המצות כגוש אחד, אלא יפריד). ואפשר גם לחמם על הפלאטה.

האם מותר השנה לערוך סעודה שלישית על מצות שהורטבו במעט מי ברז, הושרו בביצה טרופה ונאפו בתנור? או שמא חייב רק בטיגון או בישול כפי שכותב מרן זצ"ל בספריו? ד' ניסן תשפ"א / 17 במרץ 2021

צריך שיהיה דוקא טיגון או בישול, והרחיב את הדיבור בזה בספר אור לציון, שכל שמדובר רק באפיה, אפילו בעוגה עם פירורי מצה, אין להקל, אלא במצה מבושלת או מטוגנת דוקא. תבורכו מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה