הלכה ליום ראשון כ"ה שבט תשפ"ה 23 בפברואר 2025

קדימה בברכה אחרונה

שאלה: מי שאכל ירקות, ואכל גם עוגה, ועליו לברך גם "על המחיה" וגם "בורא נפשות", איזו ברכה קודמת?

תשובה: למדנו כמה פעמים, שמי שאכל ירקות, כמו מלפפונים וכדומה, ואכל מהם שיעור כזית (כעשרים ושבעה גרם), עליו לברך לאחר מכן "ברכה אחרונה" שהיא ברכת "בורא נפשות" שמודפסת בסידורים.

וכן מי שאכל עוגה, או שאר מיני מזונות, עליו לברך לאחר מכן ברכה אחרונה "על המחיה".

מי קודם? על המחיה או בורא נפשות?
דנו הפוסקים, באדם שעליו לברך גם "על המחיה" וגם "בורא נפשות", האם יש להקדים ברכה מסויימת על חברתה?

והנה הדבר מוסכם לכל הדעות, שבאופן עקרוני יש להקדים את ברכת "על המחיה" (מעין שלוש), לברכת "בורא נפשות", מאחר וברכת על המחיה היא חשובה יותר מברכת בורא נפשות. וכן כתב הגאון המשנה ברורה (בביאור הלכה סימן רב סעיף יא) בשם הפרי מגדים. וכן פסק בספר כף החיים, וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סימן יז) וכן בספרו הליכות עולם (ח"ב עמוד קח).

מי קודם, כאשר המאכל היה מ"תנובת השדה"?
אולם מרן זצ"ל דן בזה, שנראה שכל מה שמקדימים את ברכת "על המחיה" לברכת "בורא נפשות", זהו דוקא כאשר אדם אכל לדוגמא עוגה, ואכל גם גבינה, או בשר, או ששתה מיץ. שאז בודאי עליו להקדים את ברכת על המחיה. אבל כאשר אדם אכל עוגה וירקות, אז יש מקום לומר להיפך, שיש להקדים את ברכת "בורא נפשות" לברכת "על המחיה". ונסביר את הדברים:

בנוסח ברכת על המחיה אנו אומרים, "עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה". והנה אין ספק, שכל הירקות, המלפפונים והקישואים וכל הדומים להם, גם הם בכלל "תנובת השדה", שהרי גם הם גדלו בשדה, ואם כן, אדם שיברך לאחר אכילת ירקות, "על המחיה", כאשר הוא יאמר "ועל תנובת השדה", הוא יצא ידי חובת ברכה אחרונה על הירקות, ולאחר מכן הוא לא יוכל לברך את הברכה "בורא נפשות".

לפיכך כתב מרן זצ"ל, שמי שאכל עוגה וירקות, יקדים תחילה לברך "בורא נפשות", ורק לאחר מכן יברך "על המחיה", מפני שאם יקדים את ברכת "על המחיה", הוא יפטר מברכה אחרונה על הירקות, ולא יוכל לחזור ולברך עליהן "בורא נפשות".

לכן לסיכום: מי ששתה מיץ, או אכל בשר או גבינה, ואכל עוגה, יקדים לברך על המחיה, ולאחר מכן יברך נפשות. אך מי שאכל ירקות, שהם בגדר "תנובת השדה", יקדים לברך "בורא נפשות", ורק לאחר מכן יברך "על המחיה".

שאלות ותשובות על ההלכה

לא רק ירקות, גם מי שאכל  מפירות העץ ומזונות, הדין הוא כך, לא? א' אדר תשפ"ה / 1 במרץ 2025

כן, אין בזה חילוק בין פרי העץ לפרי האדמה.

אם הקדים וברך על המחיה, האם יכול או צריך עדיין לברך בורא נפשות? ח' אלול תשפ"ב / 4 בספטמבר 2022

אם הקדים על המחיה, לא יברך נפשות.

האם הוא הדין לגבי פירות? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

שלום,

כן. הוא הדין בפירות כשאינם מפירות שבעת המינים.

בברכת התורה,

הלכה יומית
 

מה הדין לגבי אדם שאכל עוגה וגם אכל ירקות ושתה חלב האם עכשיו גם נכון להקדים ברכת נפשות או שמכיוון שיש גם כוס חלב אז אפילו שפטרתי את הירקות בברכת על המחיה עדיין יש לי על מה שיחול ברכת נפשות וניתן לברכה לאחר על המחייה אני שואל כי אולי היה צד לומר שנכון לפטור בדווקא את הירקות בבורא נפשות ולא בעל המחיה
תודה מראש לכבוד הרב כ"א שבט תשפ"ב / 23 בינואר 2022

אם התחייב בברכה אחרונה גם מחמת החלב, עדיף שיקדים על המחיה. שהרי לא יפסיד מכך כלום. תבורכו מפי עליון,  

לכיבוד הרב מה אים זה פרות צריך להקדים נפשות כמו הירקות ? כ"א שבט תשפ"ב / 23 בינואר 2022

כן הדין גם בפירות. (כמובן, שאינם משבעת המינים).

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה