הלכה ליום שישי כ"ט כסלו תשפ"ב 3 בדצמבר 2021

שבת  חנוכה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין תל אביב יפו

מפורסמת שאלתו של מרן רבי יוסף קארו זצ"ל בספרו בית יוסף (או"ח סימן עתר), מדוע קבעו את חג החנוכה לשמונה ימים? הרי השמן שמצאו הספיק ליום אחד, ובזה אין נס, נמצא שכל הנס היה רק שבעה ימים!

הבית יוסף תירץ שלושה תירוצים:

  • מראש חילקו את השמן לשמונה חלקים קטנים בכל לילה שמו במנורה חלק אחד מהשמן ודלק עד הבוקר נמצא שגם בלילה הראשון היה נס.
  • בלילה הראשון שפכו את השמן מהפך למנורה, ומיד באותו הרגע המתמלא הפך מחדש.
  • בלילה הראשון שפכו את השמן מהפך למנורה, ודלקו כל הלילה ובבוקר מצאו את נרות המנורה מלאים בשמן .

רבינו חזקיה די סילוה זצ"ל (1659-1698), בספרו "פרי חדש", כתב גם הוא לתרץ את הקושיה, כי אמנם לגבי השמן והמנורה, הנס היה רק שבעה ימים, אבל ביום הראשון, אנו חוגגים את נס הניצחון, כמו שאנו אומרים בעל הניסים: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, רשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך, ועשית שם גדול וקדוש בעולמך".

הגאון רבי אריה ליב צינץ מפלוצק זצ"ל (1768-1833), מתרץ את הדברים על פי מעשה שהיה:

סוחר עשיר נסע ליריד בעיר לייפציג, ולקח אתו שמונה שקיות מלאות במטבעות זהב. בדרכו ליריד, בתוך מעבה היער, התנפלו עליו שודדים ושדדו את שקיות הזהב, אך בדרך נס, נשמטה מעיניהם שקית אחת, כך שהצליחו לשדוד רק שבעה שקיות זהב. כאשר הגיע הסוחר ליישוב סמוך, שכר מיד כמה גברתנים גויים, שירדפו אחרי השודדים וישיבו לו את כספו וזהבו. יצאו הגברתנים לדרכם, והסוחר היהודי נדר נדר, שאם יהיה ה' בעזרו, להציל את ממונו, והגברתנים ששכר יצליחו להשיב לו את כספו וזהבו, הרי שהוא, יפריש עשרה אחוז לצדקה! תפילתו אכן התקבלה, הגברתנים הצליחו לתפוס את השודדים, והשיבו את כל שבעת שקיות הזהב שנשדדו ממנו.

מיד רץ הסוחר לקיים את נדרו ולתת עשרה אחוז לצדקה, אך כאן התעוררה שאלה, בעוד שהסוחר טען כי הוא חייב להפריש צדקה רק משבעת השקיות, שהרי שקית אחת נשארה אצלו, טענו גבאי הצדקה כי עליו לתת עשרה אחוז מכל שמונת השקיות, שהרי שקית זו היא שגרמה לנס! הרי ממנה שילם לגברתנים! ואילמלא שקית זו, לא היה לו ממה לשכור גברתנים שיתפסו את השודדים! נמצא ששקית זו שותפה לנס, ועליו להפריש גם ממנה את הצדקה!

הגישו את השאלה בפני דייני העיר, והללו פסקו כי אכן כי טענת הגבאים היא הצודקת, ועל הסוחר להפריש מעשר מכל שמונת השקיות!

על פי זה, נוכל לתרץ את שאלת הבית יוסף, שהרי אלמלא הנס הזה, שהיוונים פשפשו בכל בית המקדש ואף על פי כן לא מצאו את פך השמן הטהור, הרי שלא היה כלל שמן שיחול עליו הנס להאיר שמונה ימים, ולכן אנו חוגגים שמונה ימים, כאשר היום הראשון הוא זכר לנס של מציאת פך השמן הטהור, ממנו המשיכו עוד שבעה ניסים לשבעה ימים נוספים!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה