הלכה ליום שישי ז' תשרי תשפ"ד 22 בספטמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום מזרחי בן אסתר ז״ל

שנפטר בשבת תשובה תשע״ו בבית הרפואה תוך שירת זמירות שבת
לאחר שהזדכך ביסורים רבים.
ת.נ.צ.ב.ה. נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

הוקדש על ידי

בנו

שבת שובה

שנינו במסכת יומא (פה:), אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים! שנאמר "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם", וכן נאמר, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל!

ולכאורה, מהפסוק הראשון שהביא רבי עקיבא, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים", באמת רואים אנו שה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך על מה שהמשיך רבי עקיבא ואמר, מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, הקשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (מאור ישראל דרוש א לשבת שובה), שלכאורה הדברים אינם מובנים בכלל. שהרי מצד הסברא, כלומר, מצד השכל הפשוט, לא היינו יודעים בכלל שהמקוה מטהר את הטמאים. ורק הקדוש ברוך הוא שגזר בתורתו שהמקוה מטהר את הטמאים. ואם כן מהי ההקבלה בין מקוה לבין הטהרה שמטהר ה' את ישראל? כיצד אנו יכולים בכלל ללמוד מדיני המקוה שהקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל? אמנם ה' יתברך הוא המטהר את ישראל, אך לשם מה צריכים אנו את ההקבלה הזו למקוה של מים? די לנו אם נאמר שה' גזר שהוא מטהר את ישראל!

אלא, הסביר מרן זצ"ל, שבאמת מן הפסוק "מקוה ישראל ה'" אין אנו למדים שה' הוא המטהר את עם ישראל, אלא כוונת רבי עקיבא היתה, ללמדינו נקודה אחרת. שמהלכות הטבילה במקוה, נוכל ללמוד הלכה הנוגעת להלכות תשובה.

שכשם שבמקוה נאמר "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ", ומכאן למדנו שאפילו אם היתה אצבע אחת מחוץ למקוה, ואפילו חזר אחר כך והטביל את אותה האצבע לבדה, לא עלתה לו טבילה כלל. וכמן כן החוזר בתשובה שחושב לעצמו, כעת אשוב בתשובה ואקבל עלי עול של כל המצוות שנאמרו בתורה, חוץ ממצוה אחת שאיני יכול לקיימה, כמו למשל שקר, שאומרים ההמון דלת העם, כי בלי השקר והרמאות אי אפשר לחיות חס ושלום. ולכן אותו אדם אומר, את ענין השקרים, אניח לעת זקנה, כשאפסיק לעסוק בסחורה, אז אפסיק גם כן לשקר. או למשל אדם שהוא מתגלח בתער, וקשה לו לוותר על כך, על זה אינו רוצה לשוב כעת בתשובה, ואינו דורש עליהם סליחה וכפרה. אדם כזה, עליו אמר רבי עקיבא, כשם שהמקוה מטהר את הטמאים, רק כאשר כל גופו של האדם נכנס למקוה, אף הקדוש ברוך הוא כמו כן, אינו מטהר את החוטאים, אלא כאשר הם שבים בתשובה שלימה, ולא מניחים עבירה אחת שאינם חוזרים עליה בתשובה.

והוסיף על כך מרן זצ"ל, שהרי ידוע, שרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, הם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים שיש בגופו של האדם. וכל מצוה ומצוה שייכת לאבר מסוים בגופו של האדם. נמצא, שכאשר אדם מחליט להמשיך לחטוא באיזה ענין, גם אחד מאבריו נמצא מחוץ לתחום של מצות התשובה, ואותו אדם חיסר את אחד מאבריו במצות הטהרה השייכת לתשובה, ולא מוחלים לו כלל עד שיקבל על עצמו את מצות התשובה במלואה, את כל המצוות כולם.

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם יש מעלה לשים ציצית בלילה.. והאם יש בכלל חיוב לשים בלילה ציצית.
תודה! שבת שלום ז' תשרי תשפ"א / 25 בספטמבר 2020

יש מעלה בזה, אבל אינו חיוב כלל ועיקר.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה