הלכה ליום שני כ"ד אדר תשפ"ה 24 במרץ 2025

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו.

צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מתוך סיר אחר, (שאותו סיר הוא היה הכלי הראשון שרתחו בו המים) הכשרן הוא כדרך שימושן, דהיינו על ידי שיערו (מלשון עירוי - שפיכה) עליהם מים רותחים מכלי ראשון (למשל, מתוך הקומקום החשמלי שבו רתחו המים), וכל שכן שניתן להכשירם על ידי הגעלה ממש, דהיינו להטבילן בתוך מים רותחים בכלי הראשון שהם רותחים בו.

מחבת, שמטגנים בה מאכלי חמץ בשמן, נחלקו בו הפוסקים אם דינו כדין סיר שמבשלין בו תבשילים של חמץ שדי לו בהגעלה, או שמא מכיון שאין בו נוזלים כל כך, דינו כדין שיפודים שצריכים ליבון על ידי אש. ומנהג הספרדים הוא שדי למחבת בהגעלה, ואילו למנהג האשכנזים יש להצריך ליבון באש למחבת. וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאף למנהג האשכנזים אין להצריך שהמחבת תרתח על ידי אש עד שהיא תאדים אלא די בליבון קל, דהיינו שהמחבת תתחמם עד שאם ישימו עליה קש הוא ישרף. (יש להבהיר שדין זה נוגע רק לפסח, אבל כדי להכשיר בדיני בשר בחלב ועוד, גם למנהג הספרדים יש צורך בליבון).

כלי שלא השתמשו בו ברותחין, כגון כלי כסף, וכן המקרר והמקפיא וכדומה, אינם צריכים שום הכשר, ודי להם בניקוי היטב בלבד.

כלי זכוכית, אינם צריכים הכשר כלל, ולדעת מרן השלחן ערוך די להם בשטיפה כהוגן, אך מנהג האשכנזים להחמיר בזה. וכבר הזכרנו מחלוקת זו בהלכות בשר וחלב.

יש קהילות של ספרדים, שנהגו בחוץ לארץ להחמיר שלא להשתמש בכלי זכוכית של כל השנה בימות הפסח. אולם לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לאחר שאותם בני הקהילות עלו לארץ ישראל, הרי הם רשאים מיד לבטל את מנהגם, ולנהוג בכל הדינים כדעת מרן השלחן ערוך, שהרי עצם החומרא שלא על פי דעת מרן, בארץ ישראל שהיא מקומו של מרן, אינה כדין, כי יש בזה שמץ זלזול חס ושלום בכבוד מרן השלחן ערוך שהיה רבם של כל בני ארץ ישראל.

כלי חרס אין להם שום הכשר כלל ואף אם ילבנם היטב באש, לעולם הם עומדים באיסורם. וכן כלי פורצלן, אף למנהג הספרדים, דינם ככלי חרס ולא מועיל להם שום הכשר.

יש להשתדל ככל האפשר שהכלים יוגעלו לאחר שיעברו עליהם עשרים וארבע שעות בלי שימוש. ומותר להגעיל כלי חלב וכלי בשר בזה אחר זה, בתוך כלי גדול.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה , שנה שעברה קנינו סט של סירים לפסח העשוי מחומר שחור טפלון כמדומני - לאחר החג התברר לי שמזגו מתוכם בעודם חמים בעזרת כלי הגשה שלא הוכשרו לפסח

1 האם הכלים נאסרו ?
2 האם אפשר להכשיר סירים ומחבתות מהסוג הזה ? תודה רבה ( מדובר בחומר שרוב הסירים היום מיוצרים ממנו ) י' ניסן תשפ"ב / 11 באפריל 2022

הכלים כשרים (גם אם הכניסו לתוכם כף חמץ, הרי לא היתה בת יומה, ואינה אוסרת כלום). תבורכו,

שלום כבוד הרב האם ניתן להשתמש בקופסאות פלסטיק שקופות שהיה בהם .קקאו.קמח.אבקת אפיה.סומסום.קורנפלור.רק דברים יבשים .בפסח .אחרי שנוקו .תודה רבה ב' ניסן תשפ"ב / 3 באפריל 2022

אם יקנה היטב, אפשר. 

שלום כבוד הרב.
בשבת משתמשים בחובק למפיות וקישוטים אחרים המעטרים את שולחן שבת. האם ניתן להשתמש בהם בפסח? כ"ח אדר ב תשפ"ב / 31 במרץ 2022

אם ישטפו אותם היטב היטב, מותר.

שלום, ציינתם שמחבת לפי הספרדים אינה זקוקה לליבון,ולגבי חלב ובשר כן זקוקה לליבון, מפתיע הדבר בעיניי הרי חמץ לא בטל בשישים ובעניין חלב ובשר כן בטל בשישים, אז איך החומרה היא לא בעניין פסח וכן בעניין חלב ובשר?חג כשר ושמח כ"ב אדר ב תשפ"ב / 25 במרץ 2022

יש חילוק בין "היתרא בלע" ל"איסורא בלע". כשהכלי דבר שהוא בעצמו איסור, כמו בשר טרף, צריך ליבון, כי היה כאן איסור ממש. כשבלע רק בשר, או רק חלב, או דבר כשר לפני פסח, הכלי לא בלוע באיסור, ולכן די לו בהגעלה. אבל אם בלע בשר וחלב ממש (אפילו בזה אחר זה בתוך עשרים וארבע שעות), צריך ליבון, וכן אם יבלע חמץ בפסח עצמו, יהיה צריך ליבון, ומכאן תשובה לשאלתך, שהזמן שהחמץ הוא חמור מאד, זהו בפסח עצמו, אבל לפני פסח עדיין לא חל עליו האיסור ודי לו בהגעלה.   

האם מותר להשתמש בצינצנות זכוכית שהגומייה שלהם פלסטיק בפסח
והאם צריכים הכשרה מיוחדת י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

אם לא השתמשו בהם ברותח, מותר. על ידי נקיון היטב. ואם השתמשו ברותח, יש להגעיל את הגומיה במים רותחים. תבורכו,

מיקסר שהשתמשו בו לחמץ ולא היה בשימוש שנה האם מותר להשתמש בו בפסח תודה רבה וחג שמח י"א ניסן תשפ"א / 24 במרץ 2021

האחרונים כתבו שמאד לא מומלץ לסמוך על הנקיון שלו, כי תמיד הוא  מלא קמח בתוכו. לכן יש להמנע. גם אם עברה שנה. תבורכו מפי עליון,

איך מכשירים לפסח מחבת טפלון? כ"ט אדר תש"פ / 25 במרץ 2020

מחבת טפלון, לצורך הפסח יש לנקותו היטב היטב, ולהגעילו במים רותחים. כלומר, להכניסו לכלי גדול שמרתיחים בו את המים כשהם מבעבעים.

(וכל זה לענין פסח, אבל מחבת טפלון שרוצים לשנותו מבשרי לחלבי, אין אפשרות לעשות זאת).

האם צריך להכשיר כלים שלא היו בשימוש במשך שנה? כ"ט אדר תש"פ / 25 במרץ 2020

גם כלים שלא היו בשימוש במשך שנה צריכים הכשרה.

 

מה הדין לפי הרב עובדי​ה, לגבי כלי פלסטיק בפסח? י"ב ניסן תשע"ו / 20 באפריל 2016

דינם ככלי מתכות, שאם השתמשו בהם בצונן, רשאי לרחוץ אותם ולהשתמש בהם בפסח, ואם השתמש ברותח, יש להגעילם.

האם כלים מזכוכית שקופה צריכים הכשרה לפסח, או שטיפה רגילה מספיקה? י' ניסן תשע"ו / 18 באפריל 2016

למנהג האשכנזים, הכלים צריכים הכשר, ולמנהג הספרדים, אינם צריכים הכשר, ודי להם בשטיפה היטב וניגוב במגבת נקייה.

האם מותר להשתמש בגביע מכסף בפסח? ט' ניסן תשע"ו / 17 באפריל 2016

מאחר ומשתמשים בו תמיד בצונן, מותר להשתמש בו לארבע כוסות, ויש לשטוף אותו היטב לפני פסח, ולנגבו במגבת נקייה.

מה בנוגע לכלי זכוכית -פירקס (אנו נוהגים לבשל ישירות על האש במקום סיר ברזל) כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

כלי פיירקס, דינם ככלי זכוכית.

צלחת (זכוכית) ששימשה כמכסה לסיר בזמן בישול האם ניתן להסתפק בשטיפה או שמה יש חיוב להגעילה? ו' ניסן תשע"א / 10 באפריל 2011

שלום רב!
יש לשוטפה בלבד, כיון שהיא עשוייה זכוכית. וכמו שביארנו שלמנהג הספרדים, די לכלי זכוכית בשטיפה היטב בלבד.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

כיצד יש להכשיר מיקרוגל לפסח? האם לקנות צלחת למיקרוגל חדש, או די בעירוי מים רותחים? ו' ניסן תשע"א / 10 באפריל 2011

שלום רב!

הכשר מיקרוגל הוא דבר לא פשוט מבחינה הלכתית. במקום צורך, יש לנקות היטב היטב את כל חלקי המיקרוגל, ואחר כך להכניס בתוכו צלוחית עם מים וסבון, ולהרתיח את הצלוחית במשך זמן ממושך עד שכל דפנות המיקרוגל יקבלו אדים מחמת הצלוחית. ונכון להשתמש בו בימי הפסח אך ורק בכלי מכוסה לגמרי. ועדיף שלא להשתמש במיקרוגל כלל בימי הפסח, או לקנות מיוחד לימים אלה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

כלים מזכוכית (צלחות בעיקר) מותר להשתמש בכלים של החמץ לאחר שטיפה בלבד? שמעתי שבגלל שיש חריצים בצלחות מהמזלגות, אי אפשר לנקות את זה. האם זה נכון?



כ"ו אדר ב תשע"א / 1 באפריל 2011

שלום רב!

יש לנקות היטב היטב את הכלי, שלא תשאר שארית אוכל בחריצים שבאו ממגע המזלגות, ואז אין בדבר חשש כלל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

רצינו לדעת האם כלים שהם נקראים CORELLE, שהם מיוצרים מזכוכית, האם יש להם דין של זכוכית, להכשר כלים לפסח ולכל השנה? כ"ה אדר ב תשע"א / 31 במרץ 2011

שלום רב!

כלי זכוכית חלבית, דינם ככלי זכוכית. ואת כלי קורל אנו לא יודעים בדיוק איך מייצרים, אך אם הם עשויים זכוכית, דינם ככלי זכוכית אף שאינה שקופה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה