הלכה ליום שישי ח' אלול תשפ"ג 25 באוגוסט 2023

פרשת כי תצא

ליקוט מדברים שאמר מרן זצ"ל בימים אלה (בשנים תשד"מ – תשע"ב)
נערך על ידי נכדו, הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר בפרשה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ", פשטם של הדברים, שאם ישראל ראויים לכך, אומר להם הקדוש ברוך הוא, עליכם לא מוטל לעשות דבר, אלא די בכך שתצאו למלחמה על אויביכם, ואני כבר אתן את אויביכם בידיכם. עליכם לא מוטל אלא לצאת!  אבל יש כאן רמז, על המלחמה הפנימית של האדם, מלחמת היצר הרע, אומרת התורה, אם מכריז אדם מלחמה נגד יצרו הרע! הוא יוצא למלחמה נגדו! אזי הקדוש ברוך הוא יתן את היצר בידיו של האדם.

נאמר "כי תצא", המילה "כי", היא בגימטריא שלושים, כנגד שלושים ימי חודש אלול, שפרשת כי תצא תמיד חלה בחודש אלול, ואם אדם רוצה לשוב בתשובה בימים הללו, לצאת למלחמה נגד יצרו הרע, להתעלות, לשוב בתשובה, בימים הללו יש סיוע מיוחד מן השמים, "ונתנו ה' אלוקיך בידך".

אבל זו מלחמה, מלחמה ממש, צריך להתגבר על יצרו, ולהרבות בתורה ובמעשים טובים. הימים הללו, הם ימים מאד חשובים, מאד רציניים, אדם מכין את עצמו לקראת ימי הדין, ישתבח שמו של הקדוש ברוך הוא, שבחסדו גילה לנו את הסוד, מודיע לנו איך נזכה בדין.

על יום ראש השנה נאמר, "וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר, אֵי זו לְחֶרֶב, אֵי זו לְשָׁלום, אֵי זו לְרָעָב, אֵי זו לְשָׂבָע, וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ, לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת, מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה?". הנה אנו שמענו במשך השנה, כמה אסונות גדולים שהיו בכמה מדינות, הוריקן, שטפונות, כל מיני אסונות, ובכל אסון ואסון מתים המונים, וכל זה נגזר בראש השנה, שאז גוזרים על המדינות מה יהיה בהם. אבל אומות העולם, אינם יודעים מהו ראש השנה, אינם יודעים מהו יום הכיפורים, רק לישראל גילה הקדוש ברוך הוא את הסוד.

כאשר אדם חוטא, נבראים מן המעשים שלו מלאכי חבלה, והם מקטרגים עליו בדין. ואילו כשעושה מצוות, נבראים מן המעשים שלו מלאכים טובים, מליצי יושר, סנגורים שמלמדים עליו זכות.

אך נתבונן, הרי אדם שהוא משתדל לקיים את המצוות, אף על פי שיש עוונות בידו, הרי את העוונות עשה, מפני שהיצר הרע ריפה את ידיו, החליש אותו, והוא נגרר בחולשה ועשה עבירה. ממילא גם המלאך שנוצר מן המעשים הרעים שעשה, הוא מלאך חלש, מלאך קטון, לא היתה כאן גבורה, וממילא גם המלאך הוא מלאך חלש. אבל כאשר האדם מתגבר במלחמה נגד היצר הרע, והוא מתקומם ומתאמץ ועושה מצוות, או שמתגבר ופורש מן העוונות, הרי המלאך שנוצר ממעשיו, הוא מלאך איתן ותקיף, גדול וחזק!

כאשר המלאך הקטון עומד בשמים ומדבר, מתחיל לקטרג על האדם, בא המלאך הגדול, ומשתיק אותו, סותר אותו וסותם את פיו, עומד ואומר, רבונו של עולם, אני נוצרתי מהתורה והמצוות של האדם הזה, "חתום פה שטן", ואז "ויעמוד מליץ טוב לצדקינו".

כמה טוב לאדם, שיוסיף מצוות ומעשים טובים, שיהיו לו סנגורים טובים למעלה, ולא יבוא חס ושלום בידיים ריקות ליום הדין. אם יבוא ריק ממצוות, איך ידונו אותו? יגזר דינו לרעה חס ושלום. אפילו אם לא ימיתו אותו, יגזרו עליו יסורים, חולאים, ואם לא חולאים, יגזרו עליו עניות, שיהיה עני מרוד. לכן אדם יתחזק להרבות במעשים טובים, יתגבר במלחמת היצר הרע, וגם יתפלל שתהיה לו שנה טובה, שנה של חיים טובים, שנה של בריאות, שנה של פרנסה טובה.

מעל הכל, מצוה על האדם, וטובה גדולה עבורו, שירבה בלימוד התורה בימים הללו, כמו שאמרו רבותינו, מיום ט"ו באב, מאן דמוסיף, יסף, כלומר, מי שיוסיף בלימוד התורה, יוסיפו לו שנות חיים, כי התורה נותנת חיים לעושיה, בעולם הזה ובעולם הבא, לכן כשעוסק בה, הוא בורא לעצמו סנגורים שיגנו עליו, יעמדו לזכותו ביום הדין.

וכשעומדים אלה הסנגורים ביום הדין, הם מועילים לו לאדם, לא רק שיכתב לחיים, אלא גם מבקשים עבורו שיזכה לפרנסה טובה, כי גם ענין הפרנסה נגזר ביום ראש השנה, כמו שנאמר, "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב", "חוק", הכוונה לפרנסה, כמו שנאמר, "וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם", מה אכלו? וכי אכלו חוק? אלא חוק, זו הפרנסה של האדם, וכמו שנאמר עוד, "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי", כי כל ענין הפרנסה נגזר בימי הדין הללו, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם, כמה ירויח במשך השנה, מתשרי בשנה זו עד תשרי שבשנה הבאה, וכפי שנרמז בפסוק, "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה", "מראשית", נכתב בתורה בלי האות אל"ף, לרמוז, "רשית" אותיות "תשרי", שהקדוש ברוך הוא גוזר על הפרנסה מתשרי עד תשרי, שאז דנים את האדם, כמה הוצאות יהיו לו, ובוחנים את מעשיו.

אדם שהוא קמצן, נותנים לו מעט, כי לחם "חוקו" הוא מעט, ומספיק לו מעט. לכן חבל על האדם שיהיה קמצן, כי הוא אינו מרויח מהנהגה כזו כלום, אלא יהיה נדיב, ואם חננו ה' במעט כסף, יתן לבני ביתו, שיאכלו וישתו ויתלבשו כמו בני אדם, שהרי כל זה לא גורע מחשבונו כלום. אבל אם כל ימיו יאכל לחם יבש עם צ'אי, גם בראש השנה יגזרו עליו שיאכל לחם יבש עם צ'אי, מתנהגים עם כל אדם לפי עושרו וכבודו.

זה מה שנאמר "כי חוק לישראל הוא". אבל זהו רק התקציב השוטף, למשך כל השנה, אבל מה שאדם מוציא על תורה ומצוות ומעשים טובים, לזה יש תקציב מיוחד, זה "היחודיים" כספים מיוחדים למצוות, אם אדם קנה לבנו תפילין מהודרות, דוחק את עצמו כדי לקנות, מן השמים יראו את מעשיו, ויתנו לו. וכן אם קנה אתרוג מהודר, יתנו לו. יש לו בן שעוסק בתורה והוא מסייע לו בפרנסה, יתנו לו. יש תקציבים "יחודיים" לכל הדברים האלה. ישתבח שמו, ידו פתוחה, ימינו פשוטה לקבל שבים. אדם שעושה, הקדוש ברוך הוא נותן לו.

אלו ימים מיוחדים, שבהם כל אחד מתחזק בגבורה, לצאת במלחמה נגד היצר הרע, ואמר הקדוש ברוך הוא, "פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט - ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ - וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ".

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה