הלכה ליום שישי כ"ב סיון תשפ"ד 28 ביוני 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

ר' שבתאי זבולון בן שרה זצ''ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

פרשת שלח

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

בסוף הפרשה, אנו קוראים על מצוות ציצית, וכך נאמר:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".

יש לשאול בפסוקים הללו: מדוע נאמר בהם תחילה "לבבכם", ורק אחר כך נאמר, "עיניכם"?, הרי הסדר היה צריך להיות הפוך, קודם כל העיניים רואות, ורק אחר כך הלב חומד! ואם כן התורה הייתה צריכה לכתוב, "ולא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם", ולא להיפך.

בכדי לישב זאת, נקדים במעשה:

מעשה שהיה בארצות הברית, באדם ניצול שואה, שלאחר ימי המלחמה חדל לשמור תורה ומצוות. לימים, פגש אותו ראש ישיבת בריסק, ושאל אותו:

אתה שגדלת כשומר תורה ומצוות, מדוע חדלת לעשות כן? איך זנחת את כל החינוך עליו גדלת והפכת ליהודי ללא תורה ומצוות? בכה האיש והשיב, כי לאור מקרה שראה במחנה בשואה, החליט להפסיק לשמור מצוות! המשיך האיש וסיפר לרב, כי במחנה, היו אלפי אנשים שחיו ברעב גדול ובעבודה פרך מעלות השחר עד הלילה. לימים, הגיע יהודי חדש למחנה, ובידו סידור תפילה קטן, מיד נוצר תור ענק של כל תושבי המחנה לראות את הסידור ולקרוא ממנו קטעי תפילה. אך לתדהמתי, ביקש בעל הסידור מכל אחד שרצה להתפלל, חצי ממנת הלחם הזעומה שקיבל לאותו יום! ואכן כך היה, כל אחד שבא להתפלל, נתן חצי ממנת לחמו היומית הזעומה, ורק לאחר מכן הורשה להתפלל מהסידור.

ראיתי זאת והזדעזעתי! מספר אותו אדם לרב, ומאותו יום החלטתי להפסיק לשמור מצוות! שהרי היאך מסוגל אדם לנצל אנשים מסכנים וחסרי ישע? לקחת את מעט פת לחמם עבור תפילה בסידור?! באותם ימים אמרתי לעצמי, אם זאת הדת, איני מעוניין  בה!

שמע זאת הרב, ואמר לאותו אדם, מדוע אתה רואה בעיניך רק את אותו האדם היחידי שעשה זאת, וממנו אתה מסיק מסקנות ארוכות טווח. מדוע אינך רואה באותו מעמד את מאות האנשים שעמדו בתור, והיו מוכנים לתת את פת לחמם העלובה עבור תפילה באותו סידור ישן?! את זה עליך לראות! ומהם עליך ללמוד את המסירות נפש לתורה ולתפילה בכל מצב ובכל גיל!

שמע זאת אותו אדם פרץ בבכי, התנצל וחזר בו.

ממעשה זה למדנו, כי שני אנשים, בעלי ערכים שונים, יכולים לראות את אותו הדבר, אך כל אחד יראה זאת במבט שונה לפי נטיות לבו, וכפי המשפט הרווח בלשון העם, "אפשר לראות חצי כוס מים, אחד יראה את חצי הכוס המלאה ואחד יראה את חצי הכוס הריקה". הכל תלוי באופיו ונטיית לבו של הרואה.

לאור הדברים, נבין את דברי הפסוק, "ולא תתורו אחרי לבבכם", ורק אחר כך "אחרי עיניכם", שהרי לפי דברינו, נטיית הלב, היא זו שגורמת לאדם להחליט מה הוא רואה, טוב או רע, ועל כך מזהירה התורה, אל תיתן ללבך להטותך לרעה, כי אז בכל מה שתראה, תסביר זאת רק במבט שלילי! עליך ללמוד  מוסר, לעבוד על מידותיך, להתרחק מחברה רעה, "הוי זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים", קבע עתים לתורה, קיים מצוות ה', ואז תזכה לסיום דברי התורה: "ועשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים לאלוקיכם"! ממילא, בכל מראה עינים, נזכה רק למבט חיובי של קדושה ומעשים טובים. אמן.

שבת שלום.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה