אתמול ביארנו כיצד ינהגו בכל המקומות בהם מציינים את הפורים ביום שישי הקרוב.
אולם בעיר הקודש ירושלים, שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עושים את הפורים בכל שנה ביום ט"ו באדר. והשנה (תשפ"ה), יחול יום ט"ו באדר בשבת.
אף על פי שצריך לקרוא בירושלים את המגילה בט"ו באדר בכל שנה, מכל מקום בשנה שחל יום ט"ו באדר ביום שבת, כמו השנה, יש להקדים את קריאת המגילה ליום ארבעה עשר באדר, כלומר, יקראו את המגילה ביום ששי, כפי שיעשו בכל המקומות בעולם.
והטעם שיקדימו השנה לקרוא מגילה בירושלים ביום י"ד באדר, הוא מפני שגזרו חז"ל שלא לקרוא את המגילה בשבת, מפני שכולם חייבים בקריאתה, ואין הכל בקיאים בקריאתה, (כלומר, הכל חייבים בקריאת המגילה, אולם לא הכל בקיאים יודעים לקרוא מגילה כראוי), ולכן צריכים להביא מגילה למקום (כגון בית הכנסת), ששם יש מי שיודע לקראתה כראוי, ועלולים לבא לידי איסור טלטול מרשות היחיד לרשות הרבים וכדומה, (במקום שאין עירוב), שהוא איסור תורה. ולכן תיקנו רבותינו, שבשנה שחל יום ט"ו באדר בשבת, יקדימו קריאת המגילה ליום י"ד אדר, שבו קורין כל ישראל.
וענין זה מבואר בגמרא במסכת מגילה (ד:), ובדברי הרמב"ם והטור ומרן השלחן ערוך. ועוד טעם לזה, מפני שעיניהם של העניים נשואות למקרא מגילה, שיודעים העניים שביום מקרא המגילה הם מקבלים מתנות לאביונים, ובשבת אי אפשר לתת מתנות לאביונים, לכן תקנו להקדים את זמן קריאת המגילה.
ולכן בשנה זו (תשפ"ה) שיחול יום ט"ו אדר ביום שבת, יקראו תושבי ירושלים קריאת המגילה בזמן חיוב הקריאה לכל העולם, שהוא ביום ששי. וגם מצות מתנות לאביונים יש לקיימה ביום ששי, שהוא יום קריאת המגילה.
אבל סעודת פורים, יעשו השנה בני ירושלים ביום ראשון, ואף על פי שמצות סעודת פורים לבני ירושלים היא ביום ראשון, מכל מקום חייבו לתת המתנות לאביונים ביום ששי, מפני שבשעת קריאת המגילה, מרוב חיבת הנס, הלב פתוח לתרום בעין יפה לטובת העניים, וכל המרבה במתנות לאביונים הרי זה משובח.
ביום השבת בירושלים יש לומר על הנסים בכל תפילות השבת, שהרי הוא יום ט"ו באדר, שהוא פורים של ערים המוקפות חומה, שירושלים נמנית עליהן. וכן יש לומר על הנסים בברכת המזון ביום שבת, וכדין יום פורים שבכל שנה.
הטעם שלא עושים בירושלים סעודת פורים בשבת, מבואר בתלמוד ירושלמי, מפני שנאמר "לעשות" אותם ימי משתה ושמחה, יצאה שבת, שלא חכמי ישראל "עושים" אותה ימי משתה, אלא מצוה קדומה היא מן התורה. ולכן לא עושים סעודת פורים בשבת. ומכל מקום כתבו הפוסקים שראוי להוסיף גם ביום שבת איזה מאכל מיוחד לכבוד יום הפורים.
ומצות משלוח מנות, גם כן מצותה שתהיה ביום ראשון, שהוא יום סעודת פורים, ואין לומר בברכת המזון של סעודה זו "על הנסים", מפני שאין זה יום פורים ממש. ויש מחמירים לשלוח מנות גם ביום שבת (במקום שיש עירוב), ותבא עליהם הברכה.
--------------------------
לתועלת הרבים, בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו חוזרים ומבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.
להפקדת תרומות, תפארת רשב"י
בנק דיסקונט (11)
סניף 064
חשבון 6169254
או בקישור: https://nedar.im/7014271
תזכו למצוות.
