הלכה ליום שישי י"א אייר תשפ"א 23 באפריל 2021

פרשת השבוע - פרשת אחרי מות קדושים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא את הציווי של ה' לישראל: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם". דהיינו, עם ישראל מצווה לקיים את כל המצוות של התורה, ועל ידי כך להתקדש, כמו שאנו אומרים בברכות "אשר קדשנו במצוותיו", שעל ידי כל מצוה שאדם עושה, הרי הוא מגביר את הרוח שבתוכו על הגוף, ובכך הוא מקדש את  עצמו.

שואל רבי יעקב מדובנא בספרו המגיד מדובנא על התורה, הציווי  להיות קדושים מובן, אך הסיבה שנותנת התורה, קדושים תהיו "כי קדוש אני ה' אלוהיכם", אינה מובנת, וכי אנו יכולים להתקדש ולהגיע לדרגה של קדושת ה', ומה שייך לומר קדושים תהיו כי קדוש אני ה', וכי אנו יכולים להגיע כביכול לדרגת קדושתו של בורא עולם, אם כן איך שייך להקביל את הציווי שעלינו להתקדש כביכול על מנת להגיע לדרגת קדושתו?

בכדי ליישב זאת, מביא המגיד מדובנא משל. משל לכפר נידח שחיו בו כפריים חקלאים רועי צאן ומגדלי בקר, ובין תושבי הכפר גר חקלאי ירא שמים, עשיר ובעל נכסים, שהייתה לו בת יחידה, מיוחדת בחכמה ביופי ובעושר, וכשהגיעה לפירקה, חיפש לה אביה חתן בן תורה וירא שמים. ראה אביה כי בכפר הזה לא ימצא את מבוקשו, קם ונסע לעיר הגדולה שהייתה בה ישיבה גדולה עם בחורי חמד שעוסקים בתורה יומם ולילה. ניגש לראש הישיבה ואמר לו, יש לי בת כלילת המעלות והיופי, ימצא לי כבודו בחור מהישיבה בעל מידות טובות, מוכשר וראוי, בעל שאיפות, אשר עדיו לגדולות, ואקח אותו לחתן, ואני מוכן שיבוא לכפר וילמד תורה יומם ולילה, עד שיהיה גדול בתורה, ואני מוכן לפרנסו ולכלכלו על חשבוני  5 שנים, עד שיסיים את מסכת לימודיו.
שמע זאת ראש הישיבה, ומיד הציע לו את הבחור הכי מתמיד והכי מיוחד בישיבה, אשר יושב ועוסק בתורה יומם ולילה, ללא הפסקה, ואשר בטוחים בו כי הוא יצא אחד מגדולי הדור בעתיד.
שמח הכפרי על החתן המפואר שנפל בחלקו, וחיש חתם על שטר תנאים ונקבע תאריך לעריכת חופה וקידושין. לאחר החופה שנערכה ברוב פאר והדר, קבלו הזוג הצעיר דירת מגורים מפוארת בכפר, והחתן הצעיר ישב ולמד תורה ללא הפסקה, חוץ מהפסקות לאוכל ושינה. ראה זאת אבי הכלה, והיה מאושר על הזכות שנפלה בחלקו, לקבל כזה חתן למדן וירא שמים. אלא שכעבור חצי שנה, באחד הימים כשיצא החתן ממקום לימודיו לביתו, נכנס לרגע לראות את עדרי הבקר והצאן, והדבר מצא חן בעיניו, ובהפסקת הצהרים היה נהנה מידי פעם לשבת בדשא עם הכבשים והעיזים, וליהנות מהאוויר הצח והצלול שבכפר ששכן למרגלות ההרים. אלא שהחתן ניגרר, ומידי יום הוסיף עוד זמן לטייל ולהתבטל על חשבון לימודיו, והדבר הפך לשיחת היום בכפר. שמע זאת הכפרי ומיד קרא לחתנו ואמר לו, הרי הבטחת שתלמד תורה ללא הפסקה, ומדוע אתה מתבטל? ענה לו חתנו, מה אתה מדבר? אני לומד כל בוקר שעתיים אחרי התפילה וזה יותר מכל אנשי הכפר אשר אינם פותחים ספר כלל, ואני יותר טוב מכולם! קצף חמיו ואמר לו, וכי לקחתי אותך לחתן ואתה סמוך על שולחני בגלל שאתה יותר טוב מכל אנשי הכפר שלי? הלא לקחתיך לחתן בגלל שאתה היית הכי מתמיד בישיבה שלך בעיר הגדולה, ולכן את היחס ללימודיך צריך להיות מקביל לחביריך בישיבה ולא לאנשי הכפר שלי! שמע זאת החתן וקיבל על עצמו לחזור ללמוד כפי שהיה.

הנמשל, הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו קדושים תהיו, תקיימו את מצוותי ותתקדשו. יבוא אדם מישראל ויאמר, מספיק לי במעט המצוות שאני עושה, שהרי ביחס לחברי או לשכני שהוא רשע גמור אני יותר טוב, ואני צדיק ממנו, אם כן די לי במעט שלי. על כך באה התורה ואומרת, קדושים תהיו,  "כי קדוש אני ה''! היחס  לקיום המצוות שלכם ולקדושה, לא יהיה ביחס כלפי קיום המצוות  של אדם פשוט מישראל, ואז תסתפקו במועט, אלא הקדושה תהיה תמיד ביחס לשאיפה להתקדש כמה שיותר, ולקיים את כל המצוות כדי שנתקדש בכל כוחנו ובכל יכולתנו, ונרגיש כמה שיותר קרוב לקדוש ברוך הוא, וזה יהיה על ידי קיום כל המצוות, בשאיפה לעשות כמה שיותר נחת רוח ליוצרינו, ולעשות רצון בוראינו.  אמן. 

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב. מותר לערוך שירים בלי לשמוע אותם? ועל הדרך, מימתי אפשר לשמוע שירים לפי הספרדים? תודה רבה ושבת שלום. י"א אייר תשפ"א / 23 באפריל 2021

מותר לערוך שירים. ומותר לשמוע מוזיקה מליל ל"ג לעומר. יום חמישי בלילה בשבוע הקרוב.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה