הלכה ליום שישי י' כסלו תשפ"ז 20 בנובמבר 2026

פרשת ויצא

מאמר מהרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

בפרשת השבוע, לאחר שנגלה ה' יתברך ליעקב בחלום, והבטיח לו את ברכותיו, "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה", היה יעקב ירא מאד מן החלום אשר חלם, וכך נאמר:

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים".

ופירש רבינו עובדיה ספורנו: יעקב נדר, שאם יהיה לו את המעט שבמעט, כדי שיוכל לקיים את עצמו, מוכן הוא להתחייב לשלימות מוחלטת בעבודת ה', לעמוד בכל הדרישות, אפילו על פי מידת הדין!

יש כאן יסוד גדול –

שנינו במסכת אבות: "אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה". כי מי שאין לו מה לאכול, כיצד יעסוק בתורה? וכתב רבינו עובדיה ספורנו, שמן הטעם הזה, יעקב אבינו הקדים לברך את זבולון, שעסק בסחורה, לפני שבירך את יששכר שעסק בתורה, כי אי אפשר לעסוק בתורה מבלי שיהיה לו די מחסורו. ולכן גם הקדים הכתוב בברכת כהנים, "יְבָרֶכְךָ ה'", בממון. "וְיִשְׁמְרֶך", מהפסדים. ורק אז: "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ", במאור תורתו, כי אם אין קמח, אין תורה.

אולם נתבונן, יעקב אבינו לא מבקש מה' יתברך, עושר, כבוד, נכסים, או כל דבר גשמי נוסף, הוא מבקש את המעט שבמעט, מפני שיעקב אבינו מבין ויודע היטב, כי כל הענינים הגשמיים בעולם, אין להם ערך, אלא כדי שיוכל האדם לקיים באמצעותם את התורה והמצוות. לכן אמר יעקב, כי די לו ב"לחם לאכול ובגד ללבוש", הצרכים הבסיסיים ביותר לקיומו.

שמעתי ממרן הסבא רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבהיותו נער, היה הולך בכל יום שישי ללמוד בבית הכנסת "צופיוף" שבירושלים. שם היתה ספריה גדולה, של הגאון רבי יוסף ידיד הלוי, ולכן מרן זצ"ל חיבב מאד את הלימוד באותו בית כנסת.

וכך סיפר מרן: הייתי הולך מידי יום שישי, מתפילת השחר, ועד לכניסת השבת, והייתי לוקח איתי "איזה בננה אחת" כדי שאוכל ללמוד, וכך הייתי לומד עד כניסת השבת!

סיפר הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, כי לא פעם אירע שמרן זצ"ל היה "מתעורר" מלימודו, רק כאשר הציבור היו מגיעים כבר לתפילת מנחה ולקבלת שבת, שאז היה ממהר מאד לביתו, מתרחץ, ושב לבית הכנסת להתפלל.

כך נראו חייהם של גדולי ישראל, שכל עניני העולם היו בשבילם כאין וכאפס, וגם לנו אנו, אנשים רגילים, עלינו לזכור את המושגים הללו, שהעולם הזה דומה לפרוזדור, שבסופו טרקלין גדול, ועלינו להכין את עצמינו לקראת העולם האמיתי, עולם השכר הנצחי!

כל זה נכון כאשר אנו מתבוננים פנימה, אל עצמינו, אולם כאשר מדובר באנשים אחרים, אז התמונה צריכה להשתנות בתכלית, אם יש סביבינו מי שמתקשה, שאין לו "כדי מחסורו", אין לו מה שהוא רגיל, יש להשתדל, להיות ערני ולסייע ככל הנדרש, גם בדברים שאינם הכרחיים.

סיפר מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (הובא בספר "והגדת" על פרשתינו), שבימי מלחמת העולם, כאשר הגרמנים והרוסים כבשו את פולין, נותר מקום אחד לפליטה מן המלחמה, היא מדינת ליטא, שעמדה בתווך.

המוני בני הישיבות שהיו בפולין, מצאו אז מקלט בעיר וילנא, עירו של גאון ישראל רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. רבי יעקב, אף הוא היה אחד מאותם בני ישיבה, ובבואו לעיר וילנא, חשק מאד מאד להכנס לפני הגאון רבי חיים עוזר, ולשאת ולתת עמו בדברי תורה.

ואמנם, נקבעה לו פגישה עם הרב. בלילה שלפני הפגישה, רבי יעקב בקושי הצליח להרדם, מרוב התרגשות לקראת הפגישה הצפויה, הוא שינן במאמצים גדולים את כל הסוגיות המרכזיות במסכת יבמות, בה עסק באותה שנה, כדי שכאשר הגאון ידבר איתו, הוא יוכל להתבטא בצורה ראויה.

למחרת, הגיע רבי יעקב אל ביתו של הגאון. עמדו שם כשלושים איש שהמתינו לתורם, עד שנפתחה הדלת, ומקורבו של רבי חיים עוזר, קרא בשמו של רבי יעקב.

רבי יעקב עמד נרגש, והיה בטוח שהשאלה הראשונה שישאל אותו הרב תהיה, "מה אתה לומד כעת"?

להפתעתו, הגאון רבי חיים עוזר שאל אותו שאלה אחרת:

"מתי קבלת לאחרונה מכתב מההורים"? השיב רבי יעקב, "כבר חצי שנה שהקשר מנותק, כי הם נותרו בצד הרוסי".

שאל עוד רבי חיים עוזר: "האם יש לך שמיכה"?, על מקום שינה, לא שאל, כי לאף אחד לא היה היכן לישון, ישנו על ספסלי בתי המדרש, אולם מי שלא היתה ברשותו שמיכה, היה עלול לקפוא מקור. השיב רבי יעקב: "יש לי שמיכה".

שאל רבי חיים עוזר: "אפשר לראות את הנעליים שלך"? הציג רבי יעקב את נעליו בפני הגאון, שהיו קרועות לגמרי, מיד נתן הרב בידו של רבי יעקב סכום כסף לרכישת נעליים חדשות, הוסיף ואמר: "כאן הוא ביתך, הוא פתוח עבורך עשרים וארבע שעות ביממה"!

הגאון לא חקר על הלימוד, לא ביקש לשמוע מה חידש הבחור, מה שעניין אותו היה, הצרות והבעיות של היהודי שעומד לפניו! כאלה היו גדולי ישראל!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה