הלכה ליום שישי כ"ו אדר ב תשפ"ד 5 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

פרשת השבוע - פרשת שמיני

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא על סיום שבעת ימי המילואים ותחילת עבודת הקרבנות במשכן. השמחה הייתה גדולה, וכפי הנאמר בפרשה (בפרק ט' פסוק כ"ג-כ"ד) "ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד, ויצאו ויברכו את העם, וירא כבוד ה' אל כל העם, ותצא אש מלפני ה', ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים, וירא כל העם, וירונו, ויפלו על פניהם". ואז קרה דבר שהעיב על השמחה שהייתה באוהל מועד, והוא מיתת שני בני אהרון, נדב ואביהוא, וכפי הנאמר בפסוק, "ויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מתחתו, ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת, ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציוה אותם, ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, וימותו לפני ה'".

והדבר לכאורה תמוה מאוד, מדוע נתן ה' את העונש החמור הזה לבני אהרון דווקא ביום זה של שמחה שבו כל ישראל מתברכים על ידי משה ואהרון, ויוצאת אש משמים לעיני העם, ואוכלת את הקרבנות ביום הראשון להקרבתם, מדוע לא דחה ה' את העונש ליום אחר כדי לא להשבית את שמחת העם ביום הגדול הזה?

כדי להבין זאת נקדים משל שמביא הרה"ג רבי אברהם פטאל זצ"ל (חמיו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל) בספרו 'ויאמר אברהם' על התורה, שם מסופר על מלך גדול, שראה את צפיפות האוכלוסין שבארצו, והחליט לבנות עיר חדשה ומודרנית ביער הגדול שבארצו, מיד הזמין צוות מהנדסים ואדריכלים מהטובים בעולם שישבו ותכננו את העיר החדשה לפי מיטב השכלולים שיש בעולם. לאחר מכן הזמין המלך שורה של קבלנים שהחלו בבנין העיר החדשה, ואכן לאחר חמש שנים של עבודה מאומצת, עמדה העיר החדשה על תילה, עם בתים מפוארים, כבישים רחבים, גנים לתפארת, ובנייני ציבור לרווחת התושבים. לאחר שיווק העיר החדשה, עטו עליה תושבי הממלכה, וחיש קל אוכלסו כל הבניינים החדשים. המלך בא לבקר בעיר החדשה, ושאל את פרנסי העיר, מה עוד חסר בעיר החדשה? היללו פרנסי העיר את המלך על כל פעלו, אך טענו כי חסר עדיין לתושבי העיר מרפאה ורופא שיטפל בחולים שבעיר. נעתר המלך לבקשה, ומיד החל לבנות בעיר מרפאה משוכללת, והחליט להעמיד בראשה פרופסור בכיר מטובי הרופאים אשר בממלכה. ואכן תוך חצי שנה נסתיימה בניית המרפאה, והמלך הכריז על המעמד הגדול של חנוכת המרפאה המפוארת, וכל תושבי העיר ונכבדיה ושרי הממלכה הוזמנו לטקס המפואר, ואורח הכבוד הוא פרופסור מכובד מטובי הרופאים בממלכה שיעמוד בראש המרפאה.

במהלך חנוכת המרפאה, נשאו נאומים המלך ושריו, ולסיום הערב התכבד הפרופסור לשאת דברים. קם הפרופסור על רגליו והכריז לעיני המלך השרים ותושבי העיר, כי הוא מוכן לרפאות כרגע חינם אין כסף כל חולה שנמצא במעמד זה ואינו חש בטוב לעיני כולם. מיד קם אחד התושבים, והודיע כי מאז הגעתו לטקס, הוא חש בראשו וזקוק הוא לטיפול בכאבי הראש שיש לו. הזמינו הרופא לבמה, ולעיני כולם נתן לו כדור נגד כאבי ראש, אך מה הייתה תדהמת כל תושבי העיר ונכבדיה כשלפתע נפל החולה התמוטט ומת מיד לאחר שבלע את הכדור. בקש המלך הסברים מהרופא מדוע עשית זאת, הרי בסך הכול רק כאב לו הראש? הרצינו פני הרופא ומיד הסביר, 'אדוני המלך! ראיתי את המסיבה הגדולה לכבודי, שמעתי את המון העם בשמחתם כשהם אומרים מעתה נעשה ככל העולה על רוחינו, נאכל ונשתה הכל נשתולל ואין לנו ממה לחשוש, שהרי  יש לנו רופא בעיר, והוא יטפל בנו על כל צרה שלא תבוא, ומיד חששתי שתושבי העיר לא ישמרו על בריאותם ויעשו ככל העולה על רוחם בתואנה יש לנו רופא בכיר אשר ירפא את כל מכאובינו ומכותינו, ויהיה מצב לא טוב ולא ראוי, לכן עשיתי זאת, לקחתי את החולה הלז שראיתי שמצבו סופני, ונתתי לו כדור שידעתי שעלול להביא למותו, וכל זאת בכדי שיבינו העם שהרופא לא תמיד יעזור להם וישמרו על בריאותם כדבעי.

והנמשל, עם ישראל, ראו שיש משכן ויש קרבנות, והיו שאמרו, נוכל מעתה לחטוא ולעשות ככל העולה על רוחינו, ומקסימום נביא קרבן ויכופר לנו, שהרי יש משכן, יש כהנים ויש קרבנות, לכן העניש ה' את בני אהרון דווקא ביום הזה, להראות, אין שום חסינות לאף אחד, ומי שחוטא ייענש מיד, ועל אף שיש משכן ויש קרבנות ויש כהנים, ואפילו הם בניו של אהרון, ועל כולם כקטון כגדול להיזהר בכבודו של מקום ולא לסמוך על הקרבנות, שהינם רק למקרה של חטא בשגגה בלבד.

נזכה שהקדוש ברוך הוא יטע בלבינו אהבתו ויראתו לעשות רצונו בלבב שלם, אמן.

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

מה מברכים על מצה רכה בשאר ימות השנה? כ"ט ניסן תשפ"א / 11 באפריל 2021

הדבר פשוט שברכתה המוציא לחם מן הארץ,

שלום עברתי ניתוח ונשארתי שבוע באשפוז האם אני צריכה להגיד הגומל [אני בת 16 ] כ"ח ניסן תשפ"א / 10 באפריל 2021

בודאי שכן. והאל שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב סלה. 

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה