הלכה ליום שני י' אדר תשפ"א 22 בפברואר 2021

קריאת המגילה – "זום"

מחמת מגיפת ה"קורונה", ישנם אנשים שיאלצו לקרוא מגילה ביחיד, וכבר דיברנו בענין הזה אתמול, וכעת נבאר עוד דינים הנוגעים לזה. 

שמיעת הקריאה באמצעות "זום"
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר ברור שהקול הנשמע דרך רמקול, וכל שכן דרך האינטרנט או הטלפון, אינו קול אנושי של האדם המדבר ממש, אלא הוא קול אחר שמשודר באמצעות המכשירים השונים. ומאחר ואין זה קול אדם באמת, לכן אדם ששומע קריאת המגילה דרך הטלפון, או דרך שידור לויין, או דרך ה"זום", אינו יוצא בזה ידי חובה אפילו בדיעבד. ולכן אין לסמוך על שמיעת הקריאה באופן כזה בשום אופן.

מי שאין לו מגילה בשום אופן
מי שנמצא בבידוד, ואין לו שום אפשרות להשיג מגילה כשרה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו רוח חיים, שלכל הפחות יקרא את המגילה מתוך מגילה מודפסת. וכמובן שלא יברך על קריאה זו, מאחר ואין זו מגילה כשרה. (חזון עובדיה עמוד צח).

מי שאין לו מגילה – הלל
בגמרא במסכת מגילה (דף יד.), דנה הגמרא מדוע אין אנו אומרים "הלל" בברכה ביום פורים? והרי ראוי הדבר לומר הלל ביום זה, כשם שאנו אומרים הלל בחנוכה. ואמרו בגמרא, שקריאת המגילה עצמה, היא אמירת ההלל בפורים, שהרי במגילה אנו קוראים על חסדי ה' ונפלאותיו אשר עשה עמנו בימים ההם בזמן הזה. וכן כתבו הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים.

לפיכך, כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שלו, בגימטריא "פורים"), שאדם שאין לו מגילה בפורים, עליו לומר הלל, כשם שאומרים בחנוכה, שהרי לגביו אי אפשר לומר שנפטר מאמירת ההלל בקריאת המגילה, שהרי לא קרא מתוך מגילה כשרה כתקנת רבותינו. וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים. ובאמת שכבר קדם להם רבינו המאירי, שהיה בזמן הראשונים, וכתב שמי שאין לו מגילה כשרה, עליו לקרוא הלל בפורים. אולם מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף (סימן תרצג) כתב, שמאחר ורוב הפוסקים לא הזכירו דין כזה, משמע שאין אמירת הלל בפורים לעולם. 

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאין לו מגילה כשרה, והוא קורא מגילה מתוך מגילה מודפסת, יש להורות לו שיאמר "הלל" שלם, אבל בלי ברכה. והטעם לכך, משום שבגמרא יש דיעה שהטעם שלא אומרים הלל אינו שייך לקריאת המגילה, ומטעמים נוספים. לכן, אף על פי שלאדם זה אין מגילה כשרה, ויש מקום לחייבו לומר הלל, מכל מקום הדבר לא יצא מידי ספק, ולכן יקרא הלל בלי ברכה.  (חזו"ע עמוד צז).

זכר למחצית השקל
בימים הללו נוהגים כל ישראל לתת מעות לצדקה "זכר למחצית השקל", והשנה, הורה הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, שהסכום שנכון לתת, הוא כעשרים וששה שקלים לנפש. ומי שאין ידו משגת מפני שהשעה דחוקה לו מאד, יוכל לתת לכל הפחות חצי שקל לכל נפש.

בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, והתרומות הנתרמות למוסד הנ"ל, כל כולם קודש לסיוע לתלמידי חכמים ההוגים בתורה יומם ולילה, ואף פרוטה אחת מהכספים המופקדים עבור המוסד "תפארת רשב"י", אינו מועבר לשום מטרה אחרת, לא כ"עמלה" עבור מנהלי המוסד, ולא לשום ענין אחר, רק הכל באמת ובאמונה למען הגדיל תורה ולהאדירה.  

להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם נותנים מחצית השקל לפי השער בא' אדר או לפי השער בזמן הנתינה? י"ג אדר תשפ"א / 25 בפברואר 2021

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיש לחשב על פי ראשון באדר, כי באחד באדר היו משמיעים על השקלים.

שלום לכבודו, למי שאין מגילה ונאלץ לקרוא ממגילה מודפסת, האם עליו לקרוא את ההלל (ללא ברכה) פעמיים, או רק בקריאה של היום? תודה רבה י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

רק בקיראה של היום. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה