הלכה ליום שישי ז' אדר תשפ"ד 16 בפברואר 2024

פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן.

בין כלי הקודש שהיו במשכן, הייתה גם מנורת הזהב, וכך נאמר בפרשה: "ועָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ.( שמות כה לא).

ובמדרש רבה (במדבר טו ט) מובא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, "ועשית מנורת זהב טהור", אמר לו משה, כיצד אעשה אותה? אמר לו הקדוש ברוך הוא, מקשה תיעשה המנורה! נתקשה משה כיצד לעשותה, נטל הקדוש ברוך הוא מנורה של אש והראה למשה, ושוב נתקשה בעשייתה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך אל בצלאל, והוא יעשה אותה, אמר לבצלאל ומיד עשה את המנורה.

והשאלה נשאלת, היאך ייתכן הדבר? משה רבנו, אבי הנביאים, מצווה מפי הקדוש ברוך הוא לעשות את המנורה, והקדוש ברוך הוא אף מראה לו דגם של מנורה מאש, ומשה רבנו אינו מצליח לעשותה, ואילו בצלאל, אומרים לו פעם אחת והוא מצליח מיד? מה קרה למשה רבנו?

כדי להבין זאת נקדים:
מעשה בחתנו של האדמו"ר מגור זצ"ל, שחלה והיה צריך לעבור ניתוח קשה. הוא אושפז בבית החולים בעיר וורשא. לכן שכר האדמו"ר את שירותיו של פרופסור גדול ומפורסם בעיר וורשה, כדי שהוא ינתח את חתנו. אך תוך כדי הניתוח, הודיעו לאדמו"ר כי ישנו סיבוך, והניתוח יהיה ארוך יותר מן הצפוי.

שמע זאת האדמו"ר, ומיד סר לבית החולים לדרוש בשלום חתנו ולבדוק מדוע אירע סיבוך במהלך הניתוח. פגש האדמו"ר את הפרופסור הגדול ושאל אותו, הרי כבודו מנתח גדול ובעל ניסיון רב, מדוע הסתבך הניתוח?

ענה לו הרופא המנתח, משל למה הדבר דומה? למלך גדול שהייתה לו אבן יקרה, גדולה ונדירה מאוד ביופיה. ערכה של האבן היה רב ביותר. לימים נתגלה בה כתם קטן שהעיב על יופיה והוריד הרבה מערכה, כל המומחים שהתבקשו על ידי המלך לטפל באבן היקרה ולהסיר ממנה את הכתם, ידעו כי אבן זו חשובה מאוד למלך, ולכן נמנעו מלטפל בה, כי חששו שמא מתוך התרגשותם לטפל באבן היקרה של המלך, לא יטפלו בה כראוי, והאבן עלולה להיבקע, ויגרם לה נזק רב, ולאחר מכן יענשו הם על כך. מה עשו? מסרו את האבן לבעל מלאכה פשוט אשר לא ידע למי שייכת האבן, והוא עשה את מלאכתו ללא כל חשש ומורא. הוא אכן הצליח להסיר את הכתם מהאבן היקרה לשביעות רצון המלך.

המשיך הרופא ואמר לאדמו"ר כי כבר היו דברים מעולם, אשת שליט צרפת המהולל, נפוליאון, התקשתה ללדת, וכל המיילדות שנקראו לסייע לה, נמנעו מלבוא, כי חששו שמרוב התרגשותם לטפל במלכה, לא יצליחו לטפל בה כראוי, ויענשו על כך. מה עשו? קראו למיילדת כפרית אשר לא ידעה כלל מי היא היולדת, ואכן אותה מיילדת כפרית פשוטה יילדה אותה בנקל.

אף במקרה זה המשיך הרופא ואמר לאדמו"ר, בדרך כלל זהו ניתוח פשוט שאני עושה מידי יום ובהצלחה רבה, אך בפעם הזאת ביודעי כי מדובר בחתנו של האדמו"ר הגדול, אחזה בי התרגשות רבה והדבר הקשה עלי בבצוע הניתוח כראוי. כך נוצר הסיבוך, שבסוף ברוך ה' הסתדר והניתוח הצליח.

כך במעשה מנורת הזהב, משה רבנו ששמע את הציווי לעשות המנורה מקשה אחת מהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וידע את עמקי סודותיה וגודל קדושתה של המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה, משום כך ודווקא משום כך, אחזה בו התרגשות רבה שלא כדרך הטבע, לכן הוא התקשה לעשות את המנורה על כל פרטיה ודקדוקיה. לא כן בצלאל, אשר לא הגיע לדרגתו של משה, דווקא הוא לא התקשה והצליח לעשות את המנורה כפי שנדרש.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

חזק וברוך, מה מקור הדרשה? י' אדר תשפ"א / 22 בפברואר 2021

המקור הוא מהגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, שכותב עבור הלכה יומית,

שלום רב לכבוד הרב!
האם מותר להניח ערמונים לא מבושלים על גבי הפלטה?
מה הדין של הערים הפרזים בשנה זו תשפ"א ?האם יש לומר על הניסים בתפילות מאחר וזה פירוש משולש?
תודה ושבת שלום! ח' אדר תשפ"א / 20 בפברואר 2021

לגבי ערמונים, יש איסור מן התורה להניחם על גבי הפלאטה אם הם אינם מבושלים. 

לגבי פורים המשולש, הדינים יבוארו אי"ה בהלכה יומית. אבל לפרזים אין כל כך משמעות לזה, ואומרים על הנסים ונוהגים את כל דיני הפורים ביום שישי. 

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה