הלכה ליום שישי כ' טבת תשפ"ו 9 בינואר 2026

פרשת השבוע - פרשת שמות - משה בתיבה - רגע של תשומת לב

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת נקרא אודות גזירת פרעה על ילדי ישראל, להמית אותם מיד כשיוולדו, וכלשון התורה:

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה, וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא, וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִוא, וָחָיָה".

ולאחר מכן גזר פרעה גזירה קשה זו על כל עמו, כמו שנאמר: "ויְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן".

באותה תקופה נוראה, עמרם, אביו של משה רבינו, לקח את יוכבד לאשה, ונולד להם בן: "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים". יוכבד מחביאה את בנה הנולד, שלושה חודשים, בתקוה שהיא תצליח למלט אותו מהגזירה הנוראה.

לאחר שלושה חדשים, יוכבד מטמינה אותו בתוך תיבה, ואת התיבה היא משחררת ביאור, עד שיצאה בתיה בת פרעה לרחוץ ביאור, וכשראתה את התיבה, שלחה את ידה, פתחה את התיבה, ראתה ילד בוכה, והביאה אותו לבית פרעה. "וַיְהִי לָהּ לְבֵן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

בתיה בת פרעה, כשהושיטה את ידה לתיבה, האם ידעה את מי היא מצילה? האם שיערה בנפשה שזהו מושיען של ישראל? אבי הנביאים, שהקדוש ברוך הוא מדבר עמו פה אל פה, והוא עתיד להוריד מהר סיני את לוחות הברית? מה היה קורה אילו היתה בתיה מתעלמת לרגע מתיבה זו ששטה לבדה ביאור כשבתוכה תינוק בן שלושה חודשים?

נמצאנו למדים, שבשימת לב של רגע אחד, ניתן לגדל את גדול הנביאים וגדול הדור, מבלי לדעת זאת מראש!

מסופר על המגיד מדובנא שהלך ברחובה של עיר ביום חורף קר, וראה אדם עיור, עני, לבוש קרעים וילד קטן אוחז בידו ומנחהו בדרכו. אנשים עברו על פניהם, ואין איש שם לב אליהם, לשאול בשלומם ולדאוג להם למאכל ומשקה.

המגיד מדובנא ראה אותם, ולבו הרחום כאב את כאבם. עצר המגיד, ודרש בשלומם. העיור, היה אדם מר נפש, רטן לא ענה. ואילו הנער שליווהו, סיפר למגיד מדובנא, שזה העיור ההולך עמו, הוא אביו. ומאחר ואמו נפטרה לפני זמן מה, לכן הם גרים במחסן קר וטחוב, והם בדרכם לבית התמחוי של עניי העיר לארוחת צהרים חמה.

ריחם עליהם המגיד מדובנא ולקחם לביתו. נתן להם ארוחה חמה, וסידר להם חדר מוסק וחם. ארוחה זו חיממה את לבם של העיור ובנו הקטן, והם הודו לרב על טוב ליבו.

התסכימו לדור כאן? שאל המגיד מדובנא והציע להם חדר חם וארוחות חמות חינם אין כסף, כשהוא מוסיף, כאן גם יוכל הילד ללכת ללמוד בתלמוד תורה במקום לשבת בטל ללא אפשרות ללמוד תורה.

התלבט האב העיור כיצד להשיב, ואילו עיני הבן נצצו משמחה. בסופו של דבר הסכים האב העיור להשאר לתקופת ניסיון, כדי שבנו הקטן יוכל ללמוד מעט תורה.

הילד שהיה נבון וחכם החל לעשות חיל בלמודיו, ואף לאחר פטירת אביו העיור המשיך ללמוד בישיבה בהדרכתו של המגיד מדובנא. התמיד הילד ושקד על למודו, היה בעל זכרון מדהים, שכלו חד כתער, בעל מדות תרומיות, ועד מהרה קנה שם טוב, ונודע לתהילה. לימים בנה בית לתפארת ועלה על כס רבנות העיר ברודי, ושמו נערץ לדורות, הלא הוא הגאון האדיר רבינו שלמה קלוגר זכר צדק לברכה, שהיה מגדולי הדור בדורו, וספריו משמשים כאבן יסוד בפסיקה ההלכתית.

נתאר לעצמינו מה היה קורה אילו המגיד מדובנא היה ממשיך בדרכו ולא נותן רגע של תשומת לב לאב העיור ולבנו. הלא הם היו ממשיכים לבית התמחוי, ודבר לא היה משנה את מצבם. איזה גדול בישראל היינו מפסידים? כמו כן עלינו לשים לב, מה היה קורה אילו בתיה היתה מתעלמת ממשה בתיבה?

זה כוחו של רגע של תשומת לב!

לכל אחד מאיתנו יש בבית "משה בתיבה". כל ילד בישראל הינו פוטנציאל להיות גדול ומנהיג בישראל. אין לנו מושג איזה עתיד מזהיר נכון לו, אך הוא זקוק לרגע של תשומת לב מאבא או מאמא, שיתנו לו את המילה הטובה, את העידוד, את ההזדמנות לפתוח לו פתח של הרגשה טובה, והכוונה טובה, להיות אחד מחכמי וגדולי הדור.

אם רק נדע להושיט יד- כבתיה, או לפתוח יד- כהמגיד מדובנא, אז נשכיל לרוות נחת מילדינו ויוצאי חלצינו, וכל הפירות לדורות עולם יזקפו לזכותינו.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
לגבי נוסח ברכת השנים: "וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה..." - מדוע אומרים "לברכה" אחרי שפותחים ב"ברך"?
בברכה ובתודה כ"ה טבת תשפ"א / 9 בינואר 2021

כמו ואברכה מברכך. שהכוונה, שלא רק שתברך את השנה הזו, אלא שהיא תהיה ברכה לשנים אחרות גם כן. שבוע טוב,

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה