הלכה ליום שלישי כ"א טבת תשפ"א 5 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעוד בר שמחה בן-ישי ז"ל

''מלכותה מלכות עלם ושולטנה עם דר ודר''
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הנכדים

דיבור בין התפילה לחזרה

שאלה: האם מותר לדבר בין תפילת העמידה לחזרת השליח ציבור?

תשובה: כאשר אדם מסיים את תפילת הלחש, עליו להמתין בשתיקה לחזרת השליח ציבור, ואין לדבר בין התפילה לחזרה כלל. ואין חילוק בדין הזה בין אנשים לנשים, אלא כל מי שמתפלל בבית הכנסת, שיש שם שליח ציבור, הדרך הנכונה ביותר היא, שלא לדבר בין התפילה לחזרת השליח ציבור.

"ה' שמעתי שמעך יראתי"
ואמנם נחלקו רבותינו הפוסקים, לגבי פסוקים או פיוטים מיוחדים שתיקנו לומר אותם בין התפילה לחזרת הש"ץ, כמו הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי" שאומרים בימים נוראים לפני חזרת הש"ץ, האם מותר לומר את הפיוטים הללו, או שמאחר ואין להפסיק בדיבור בין התפילה לחזרה, אם כן, גם פיוט כזה אין לומר לפני החזרה?

ולמעשה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, (בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן מב), שמותר לומר את הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי" בין התפילה לחזרת השליח ציבור. ורק השליח ציבור עצמו, נכון שישתוק ולא יאמר את הפיוט, כי על פי דברי רבינו האר"י, ישנו חטא גמור להפסיק בדיבור בין התפילה לחזרה, אבל לשאר הציבור, מותר לומר פיוט כזה, ובמקום צורך מותר להם גם כן לומר בלחש דברי תורה בין התפילה לחזרה. ורק בשיחת חולין אין להקל.

דברי הבן איש חי
ואמנם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת תרומה), כתב שאדם שנמצא בין תפילת הלחש לחזרת הש"ץ "לא ישיח ולא ילמד אפילו בדברי תורה". ודבריו מכוונים לפי דברי רבינו האר"י כאמור. ומכל מקום העיר על זה מרן זצ"ל (הליכות עולם ח"א עמוד קצא), שאם ירצה אותו אדם לעיין באיזה ספר, כדי שלא יהיה עומד בטל, הרי הוא רשאי לעשות כן. ובפרט שמעיקר הדין מותר לו ללמוד אפילו כשמוציא את הדברים בפיו בלחש, כמו שכתבנו. אבל השליח ציבור עצמו, לא יפסיק אפילו לצורך לימוד בדברי תורה.

לסיכום: לכן למעשה, אף שאין לדבר בין התפילה לחזרת הש"ץ, מכל מקום מותר ללמוד בשתיקה מתוך ספר. ויש מיקלים אפילו ללמוד בלחש מן הספר. כמו אדם שקורא תהלים. אבל השליח ציבור עצמו לא יפסיק כלל בין התפילה לחזרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב
לקרות בתהילים זה מותר או נקרא הפסק בין תפילה לחזרה? כ"א טבת תשפ"א / 5 בינואר 2021

לכל אדם יש להקל. השליח ציבור עצמו, לא יקרא תהלים.  

שלום, לשליח ציבור אסור ללמוד תורה גם בלי להוציא מפיו בן תפילת לחש לחזרה? כ"א טבת תשפ"א / 5 בינואר 2021

ללמוד בהרהור נראה שיש להקל. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה