הלכה ליום חמישי י' כסלו תשפ"א 26 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

בנימין טרבלסי בן מזל

הוקדש על ידי

פלוני

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה וכיוצא בזה בדרך כבוד, הן בליל שבת, והן במוצאי שבת. ומשמע לכאורה שסעודה רביעית על הפת (כלומר עם נטילת ידים וברכת המוציא ואכילת פת וברכת המזון) הרי היא חובה, כמו הסעודה הראשונה של שבת, שהרי שתיהן הוזכרו באותו סגנון בגמרא.

וכן כתב באמת הגר"א מוילנא, שמסמיכות מאמרים אלו משמע שסעודה רביעית צריכה להיות עם פת דוקא. וכבר פסקו כן הפוסקים, הרמב"ם ומרן השלחן ערוך (סי' ש) באותו לשון שהוזכר הדבר בגמרא.

ומרן החיד"א בספרו מחזיק ברכה הוסיף, שיש להזהר מאד בסעודה רביעית, ובעת שאוכל יכוין "ללוות את השבת" ולהשאיר ברכה לסעודות החול. וזאת על פי מה שאמרו במסכת פסחים (קג.) שהדבר דומה למלך שמלוים אותו בצאתו כשם שמלוים אותו בכניסתו. ובספר תוספת מעשה רב (סימן לט) הובא מעשה בגודל החיוב לאכול סעודה רביעית בכלל, שפעם אחת חלה רבינו הגר"א מוילנא במוצאי שבת, והיה מקיא ולא היה יכול לאכול סעודה רביעית, ואחר שישן ונרגע, ציוה את בני ביתו שיראו אם לא עלה עמוד השחר עדיין, יפררו לו כזית פת ויאכילוהו בכף כדי לקיים מצות סעודה רביעית. ורבינו יוסף חיים זצ"ל הוסיף שמעלת סעודה רביעית גדולה שמצלת מחיבוט הקבר.

אמנם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל העיר, שלדעת הגאונים, אף שודאי חובה לאכול סעודה רביעית, מכל מקום אין חיוב לאכלה עם פת. וכן מוכח מדברי עוד כמה מרבותינו הראשונים, שאין חיוב לאכול סעודה רביעית עם פת, אלא יכול להסתפק באכילת פת הבאה בכסנין, כגון עוגה (בשיעור כזית, עשרים ושבעה גרם) או אף בפירות.

ולכן להלכה העלה, שמצוה להשתדל לאכול פת ממש בסעודה רביעית, אבל אם אינו יכול לעשות כן, מפני שהוא שבע, יוכל לסמוך על שיטת הגאונים ולהסתפק באכילת עוגה. ואם אינו יכול לסעוד אף עם עוגה, יאכל לכל הפחות פירות. (וכעין זה מורים דברי מרן החיד"א ז"ל).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה זהיר באכילת סעודה רביעית עם פת לחם. ובכל מוצאי שבת לאחר שהיה חוזר משיעורו בבית הכנסת לעדת היזדים, היה נוטל את ידיו ואוכל סעודה רביעית. (ובערוב ימיו, כאשר פעם אחת לא יכול היה לאכול סעודה זו מרוב חוליו, הצטער על כך, וכשדיבר על צערו בפני אחד ממקורביו, אמר לו, ראה, שאפילו סעודה רביעית לא אכלתי מרוב כאבים).

ובהלכה הבאה יבואר דין הנשים וסגולתן בענין זה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה