הלכה ליום שלישי ח' כסלו תשפ"א 24 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

נאור בן אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה:

"כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם.

"כלי שמלאכתו לאיסור", כלומר, כלי המיועד למלאכות האסורות בשבת. כגון, פטיש, איזמל, מעדר, מגריפה, מקדחה. שאסור לטלטלם בשבת, אלא לצורך גופם או מקומם. כגון, פטיש, בכדי לפצח בעזרתו אגוזים וכדומה. מעדר, בכדי לשבת במקום בו הוא מונח. אבל לטלטלם בכדי שלא ינזקו וכדומה, אסור.

"מוקצה מחמת גופו", כל דבר שאינו כלי, ואינו עשוי לכל מלאכה, כגון עצים ואבנים ומעות, שהם אסורים בטלטול בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. ואין היתר לטלטלם בידיו אפילו לצורך גופם או מקומם.

ועתה נבאר אופן נוסף של מוקצה, "מוקצה מחמת חסרון כיס". והיינו כלי שמקפידים שלא להשתמש בו תשמיש אחר מזה שהוא מיועד אליו, כגון סכין של שחיטה, או סכין של מילה, שהם יקרים ועדינים, ונזהרים עליהם מאד, הרי הם מוקצים מחמת חסרון כיס. וכן מכונת גילוח, ומצלמה, מלבד מה שהם מוקצים מחמת "כלי שמלאכתו לאיסור", הם מוקצים גם מחמת "חסרון כיס", ולכן אסור לטלטלם בשום אופן בשבת.

ולאור האמור, כתב בספר שמירת שבת כהלכתה, שכל מכשירי החשמל שרגילים להקפיד עליהם שלא יתקלקלו, דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס. כגון: טייפ, קסטות, תקליטים, מצלמה, בולי דואר, כרטיסיה של אוטובוס, ניירות ערך ומחשב.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שיש מן הדברים הללו שאינן מוקצים מחמת חסרון כיס, כגון טייפ, שאף על פי שלא רגילים להזיזו ממקום למקום, מכל מקום אם יש צורך בדבר, יש להקל לטלטלו, לצורך גופו או מקומו, כדין כל כלי שמלאכתו לאיסור. ולכן אם היה הטייפ מונח במקום שרוצים לשבת בו, או להניח על גביו מאכלים וכדומה, מותר לטלטלו ולפנותו משם למקום אחר.

ולסיכום: מוקצה מחמת חסרון כיס, הוא כל דבר שמקפידים עליו שלא להשתמש בו שימוש אחר מפני שהוא יקר. כגון, סכין של מילה, מצלמה, וכיוצא בזה.

ובהלכה הבאה נבאר יותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה, האם מזלגות המיועדים לאכילה(כלי שמלאכתו להיתר) מכסף, הם מוקצה מחמת חסרון כיס? ח' כסלו תשפ"א / 24 בנובמבר 2020

יבואר בעזרת ה' בהמשך הדברים, שאין דינם כדין מוקצה מחמת חסרון כיס.   

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה