שאלה: האם מותר לאדם לשאול (להתפלל על) כל צרכיו בברכת שומע תפילה שבתפילת שמונה עשרה?
תשובה: הנה בגמרא במסכת ברכות (לא.) אמרו, שואל אדם כל צרכיו בברכת שומע תפילה. וכן פסק הטור באורח חיים (סימן קיט) שואל אדם כל צרכיו בברכת שומע תפילה, לפי שהיא כוללת כל הבקשות. וכן פסק מרן השלחן ערוך, ונעתיק כאן לשונו השייכת לעניננו: אם רצה להוסיף (בקשה) בכל ברכה מהאמצעיות (כלומר, בכל ברכה מלבד שלשת הברכות הראשונות ושלשת האחרונות), מוסיף. כיצד? היה לו חולה, מבקש עליו בברכת רפאנו, היה צריך פרנסה, מבקש עליו בברכת השנים, ובשומע תפילה, יכול לשאול כל צרכיו, שהיא כוללת כל הבקשות. ע"כ.
והבא להוסיף באחת הברכות בתפילה איזו בקשה, עליו להתחיל קודם בברכה, ואחר כך להוסיף את הבקשה. ולדוגמה, אם בא לבקש על חולה שיתרפא, יאמר רפאינו ה' וכו', והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו, ותשלח רפואה שלימה לחולה וכו', כי אל רופא רחמן ונאמן אתה וכו', ויסיים הברכה.
ומכל מקום הזהירו הפוסקים, שידקדק אדם בלשונו לבקש בלשון נכונה, ולא יחזור שוב ושוב על בקשתו, וכן לא ישאל בלשון משובשת, שהרי הוא עומד לפני מלך, ועליו לסדר דבריו כהוגן. וכן אם הוא מבקש איזה דבר לצורך עצמו, יזהר שלא יאריך הרבה, אלא יבקש בקשתו בלשון נקיה ובקיצור.
ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א הוסיף בזה, שיזהר אדם כשמבקש צרכיו, שלא יכוין לתועלת עצמו בלבד, כי אדרבה, בכך הוא אינו נוהג כהוגן, אלא יכוין גם כאשר מבקש צרכיו האישיים, שמבקש בכדי שיוטב לו לעבודת ה' יתברך, וכגון אם מבקש רפואה לעצמו, לא יכוין אך ורק לתועלתו הגשמית שיהיה בריא, אלא יכוין בזה (גם) לצורך עבודת ה' יתברך, שכן החולה, אינו יכול לעסוק כראוי במעשה המצוות. וכן כשמבקש פרנסה בריוח, יכוין גם כן כדי שתהיה דעתו מיושבת לעבודת ה' יתברך. ועל זה אמרו בגמרא במסכת ברכות (סג.) כל המשתף שם שמים בצערו (שמתפלל בצער על פרנסתו, ומבקש שיטב לו שיוכל לעבוד את בוראו כראוי), כופלין לו פרנסתו, שנאמר (איוב כב), והיה שדי בצריך, וכסף תועפות לך. והאריך עוד בזה מפי סופרים ומפי ספרים.
ולסיכום, מותר לאדם לבקש כל צרכיו בלשון נכונה וצודקת בברכת "שמע קולינו", ויבקש צרכיו אחר שהתחיל בברכה (קודם אמירת "ומלפניך מלכינו ריקם וכו'", או קודם אמירת "כי אתה שומע וכו'") ויכוין בבקשותיו בכדי שיטב לו לעבודת הבורא, ולא רק לצורך תועלתו האישית.
