הלכה ליום חמישי י"ז כסלו תשפ"א 3 בדצמבר 2020

פרטים בהדלקת הנרות – אדם שאין לו מספיק נרות חנוכה

אמרו חכמינו זכרונם לברכה, (במסכת שבת כא:), המהדרין מן המהדרין במצוות הדלקת נרות חנוכה, כיצד עליהם להדליק? בית הלל אומרים: יום ראשון, מדליק נר אחד, ומכאן ואילך מוסיף והולך.

כלומר, בכל יום מימי החנוכה, אנו מוסיפים עוד נר. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ובשני שני נרות וכן על זה הדרך. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן תרעא): "כמה נרות צריך להדליק? בלילה הראשון, מדליק נר אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות. ואפילו אם בני הבית מרובים לא ידליקו יותר".

ומכאן למדנו, שמעיקר הדין די בכך שבכל בית ידליקו נר אחד בכל יום. ולכן, העני שבישראל שאין לו מה לאכול, אלא שהוא מתפרנס מן הצדקה, עליו למכור את מה שיש לו, לשם השגת מעט שמן או נרות שעוה כדי להדליק נר חנוכה אחד בכל יום. וכל זה מפני חביבותה של מצוות הדלקת נרות חנוכה. שעליה אמרו רבותינו (בגירסת הר"ח שבת כג.), שהרגיל (כלומר, נזהר) בנר חנוכה, יהיו לו בנים תלמידי חכמים. וזו סגולה יקרה להצלחה בחינוך הילדים יותר מרוב הסגולות.

בדורות האחרונים, מרוב השפע שמשפיע ה' יתברך, כמעט ולא נמצא מי שאין לו שמן או נרות כדי להדליק נר חנוכה. ובכל זאת, לפעמים קורה שאדם מתארח בעיר אחרת, ומגיע למצב שאין לו די נרות, ואין ביכולתו אלא להדליק נר אחד של חנוכה. במקרה שכזה, אין ספק שעליו להדליק את הנר שיש לו, שבזה יוצא ידי חובת עיקר מצות הדלקת הנר.

אולם דנו הפוסקים, במקרה שאדם עומד בלילה השלישי של חנוכה, ויש לו רק שני נרות, האם עליו להדליק רק נר אחד, כפי עיקר הדין, או שעדיף שידליק שני נרות, כדי לקיים את "מצוות ההידור" על כל פנים בנר אחד נוסף.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד לא) דן בזה, ושם הוכיח בראיות ברורות, שבמקרה שכזה נכון להדליק רק נר אחד, כי הוספת נרות שלא על פי מספר הימים אינה נחשבת להידור כלל. והביא שכן פסקו גדולי האחרונים, החיי אדם והמשנה ברורה והבית הלוי.

אדם שיש לו שני נרות, והוא עומד ביום השני של חנוכה. ויודע שאם ידליק כעת שני נרות, למחרת לא יהיה לו במה להדליק, עליו להדליק רק נר אחד, כדי שלמחרת יוכל לקיים גם כן את מצוות הדלקת הנר. (חזון עובדיה חנוכה עמוד כט).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה
לא הבנתי מה שכתבתם בענין הוצאת הרעבה מהסופגניה- שיש בזה משום בורר, וכי מה שונה ענין זה מדין סחיטת כבשים ושלקות שלגופן מותר- כדברי השו״ע סימן שכ׳ סעיף ז׳ וכלל לא שייך בזה בורר, וכאן עדיפא שהרי הריבה אינה מעורבת כלל עם הסופגניה אלא עומדת בפני עצמה בתוך הסופגניה, ואין ברירה בלח- וגם את הצירעה ישלח- כ״כ המריט״ץ בין אם מוציא את הלח או את היבש.
אשמח לתשובתכם בהקדם.
נא שלחו לי קישור לתשובה.
תזכו למצוות. ו' טבת תשפ"א / 21 בדצמבר 2020

שאלה טובה שאלת. אלא שבדין כבשים, מדובר מצד דש, שאין שם דרך דישה כשעושה כן לצורך הכבשים, אבל מצד בורר, כתב הפרי מגדים שגם בכבשים אין להקל אלא כשעושה כן על מנת לאכול לאלתר, אבל אם עושה לאכול לאחר זמן, יש בזה משום בורר. ולכן גם בסופגניה, אם עושה כדי לאכול לאחר זמן בודאי שאסור, וגם אם עושה כדי לאכול מיד, גם כן יש לאסור, מפני שבכבשים לא נחשב כבורר פסולת מן האוכל, אלא אוכל מן הפסולת, כי מה שנשאר בידו הוא הנברר, מה שאין כן בסופגניה שמוציא הפסולת לבדה. 

האם יוצאים ידי חובה בהדלקה נר חנוכה דרך הזום? י"ט כסלו תשפ"א / 5 בדצמבר 2020

נר חנוכה, היא מצוה שחובה על כל אדם שתתקיים בביתו. ואם מדליקים עליו בביתו, אפילו אם אינו רואה, יוצא ידי חובה. ואם לא מדליקים, אפילו אם יראה הדלקה ממש במקום אחר, או על ידי זום, לא יצא ידי חובתו.

אדם שמניח תפלין של ר"ת בזמן ר"ת (לאחר צאת הכוכבים שלנו, ולר"ת זה עדיין יום). האם מותר לו לעשות כן ?
הנה יש לעיין האם מותר לאדם ששומר ר"ת לומר לבנו לעשות מלאכה האסורה מהתורה (כמו הדלקת האור) בזמן יציאת שבת של הגאונים. דהנה מצד אחד בנו אינו מצווה אלא מדין חינוך, אבל על אביו של הלכה של שביתת בנו הקטן שמלבד איסור ספייה לקטן, נאמר איסור נוסף מצד שביתת בנו כאמור.
האם כל הכשרויות של הקוקה קולה כשרות ?
ועל כן עד כמה שהוא מחמיר ביציאת שבת בזמן ר"ת, וחושש לאיסור סקילה בפרט שהרבה הרבה מרבותינו הראשונים ס"ל כוותיה, וכך פסק מרן השו"ע, א"כ כמו שבשבת, לא אומר לבנו הקטן לעשות מלאכה, כך גם בין זמן הגאונים לר"ת, הוא חשש סקילה, ויש להחמיר בדבר, וכיון שהוא מן החוששים בדבר, שוב חזר הדין של שביתת בנו ?
ואולי יש מקום לחלק בין אם מוציא שבת בזמן ר"ת בתורת חומרא בעלמא, שאז יותר לו לומר לקטן להדליק את האור, אבל אם נוהג להוציא שבת כר"ת מעיקר הדין, אזי יהא אסור לומר לו. י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

הסכמת רוב האחרונים, שאין שייכות בין זמן רבינו תם לבין תפילין של רבינו תם. לכן אין להניח תפילין של רבינו תם אחר צאת הכוכבים. וכן סופר סת"ם שאינו שומר זמן רבינו תם, רשאי לכתוב תפילין של רבינו תם. 

אנו מחמירים כדעת רבינו תם, אך אין זה מן הדין. לכן רשאי לומר לקטן לעשות מה שירצה אחר צאת השבת לפי זמן הגאונים, וכן נהג מרן זצ"ל.

שאלה: אדם שלא רוצה לאכול את הריבה שבתוך הסופגניה (כי לא אוהב את הריבה) ורוצה להוציא את הריבה מהסופגניה, האם מותר לו לעשות כן בשבת אם שעובר על כך משום איסור בורר ? י"ח כסלו תשפ"א / 4 בדצמבר 2020

אם יוציא את הריבה בלבד, יש בזה משום בורר. לכן יאכל מה שסביב, וישאיר את הריבה. תבורכו,  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה