הלכה ליום רביעי ט' כסלו תשפ"א 25 בנובמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים צבי בן טובה; דליה ברטה בת יוכבד; סימה רחל בת גננדל

בכלל כל חולי עם ישראל והזקוקים לישועה.

הוקדש על ידי

ריע

מוקצה מחמת יוקרה – קביעות מקום

אתמול, ביארנו מהו מוקצה "מחמת חסרון כיס", שהוא סוג המוקצה החמור ביותר, שאין שום אפשרות לטלטלו בשבת, אפילו אם רוצים להשתמש בו לצורך דבר המותר. ובכלל איסור מוקצה מחמת חסרון כיס ("חסרון כיס", הכוונה הפסד כסף), אסור לטלטל בשבת סכין של שחיטה, או סכין של ברית מילה, וכן דיסקים יקרים וכדומה, שכל אלו דברים, שאנשים נזהרים עליהם מאד שלא להוציאם מן המקום בו הם שמורים.

ומכאן נראה לכאורה, שכלי כסף מיוחדים, כמו קופסא של בשמים מכסף, או יצירות אומנות, כמו תמונות מיוחדות ויקרות שתלויות על הקיר, ונזהרים מאד שלא לעשות בהם שום שימוש אחר, כדי שלא לקלקל אותם, הרי שדינן כדין מוקצה מחמת חסרון כיס.

אולם רבותינו הפוסקים דנו בענין זה, שבאמת יש מקום לומר שמוקצה מחמת חסרון כיס, שייך דוקא בדבר שיש בו צד איסור בשימושו הרגיל. ולדוגמא, סכין של שחיטה, הרי אסור לשחוט בשבת. וכן דיסק יקר, הרי אסור להשמיע מוזיקה מדיסק בשבת. וכן כל הדוגמאות למוקצה מחמת חסרון כיס שמצאנו בגמרא ובפוסקים, הם דוקא כאשר השימוש הרגיל בכלי, הוא שימוש שאסור בשבת, ומלבד זאת, גם מקפידים מאד לשמור על הכלי, שאז שייך בזה איסור מוקצה מחמת חסרון כיס.

אבל כאשר הכלי מותר לשימוש בשבת, כמו לדוגמא, תמונה יקרה מאד, שמקפידים שלא לטלטל אותה ממקום למקום והיא קבועה על קיר הבית. וכן כל יצירת אומנות, או כלי כסף מיוחדים, אין הדבר ברור בכלל ששייך בהם דין "מוקצה מחמת חסרון כיס".

ובאמת שמצאנו בדברי רבינו המאירי (שבת קכא:) שכתב, שכל כלי שיש לו מקום קבוע, ואף פעם לא מזיזים אותו ממקומו, כמו לדוגמא סולם כבד, אסור לטלטל אותו בשבת. מפני שקבעו לו מקום, והאדם לא חושב לטלטל אותו אף פעם, ולכן הוא מוקצה ממש, ואין היתר לטלטלו. וכיוצא בזה היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.

אולם רש"י והתוספות (עירובין עז: ובדף עח.), כתבו בפירוש, שאפילו סולם שהוא כבד מאד, ואף פעם לא מטלטלים אותו, (והכוונה לסולם שעולים איתו לקומה העליונה בבתים שהיו להם), מותר לטלטל אותו בשבת במקום צורך, ומבואר מדבריהם, שעצם הדבר שיש מקום קבוע לחפץ מסויים, לא גורם לאותו חפץ להחשב מוקצה, אלא אם מדובר בחפץ שהוא יקר, ושהשימוש הקבוע בו הוא דבר האסור בשבת.

וכתב הגאון רבי מאיר בראנדסופר זצ"ל בשו"ת קנה בושם (ח"א סי' יח), כי באמת, אין הדעת סובלת לומר, שכלי שמלאכתו להיתר יהיה אסור לטלטלו משום מוקצה מחמת חסרון כיס. גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה באריכות בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"א עמוד רסא), והעלה למסקנה, שלא שייך איסור מוקצה מחמת חסרון כיס, אלא בדבר העשוי למלאכה האסורה בשבת. כגון סכין של שחיטה, שמכיון שאסור לשחוט בשבת, והסכין היא עדינה ונזהרים עליה, לכן אסור לטלטלה בשום אופן בשבת. וכן מצלמה, כיון שאסור לצלם בשבת, והיא עדינה ונזהרים שלא להשתמש בה לשימושים אחרים, אסור לטלטלה בשבת. וכן מכונת גילוח, שאסור להשתמש בה בשבת, והיא עדינה, גם כן אסור לטלטלה בשום אופן. וכמו שכתבו רבים מהפוסקים, ובהם הגאון רבי זלמן, בעל התניא, והגאון רבי משה פינשטיין ועוד. וכשהיה מרן זצ"ל מדבר בענין זה, היה מצטט בעל פה את לשונו של הקנה בושם שהבאנו, מפני שהסברא הזו שכתבה הקנה בושם, היתה נכונה מאד בעיני מרן זצ"ל.

וכמו כן בגדים המיועדים לסחורה בחנות, אסור לטלטלם בשבת, כיון שבעל החנות נזהר מאד שלא יתקלקלו הבגדים, והם מיועדים לדבר שאסור לעשותו בשבת, לסחור בהם. אבל כלים נאים של כסף, שמונחים בבית לנוי, כמו תכשיט לבית, לא שייך לאסור את טלטולם משום צד. וכן תמונה הקבועה על הקיר, שנפלה בשבת, מותר לטלטלה בשבת, כיון שאינה עשויה לדבר האסור.

ולכן להלכה: דבר שהוא יקר, ומיועד למלאכה האסורה בשבת, כגון בגדים המיועדים לסחורה, וכן מצלמה, וסכין של שחיטה, אסור לטלטלם בשבת אפילו לצורך גופם או מקומם. אבל דבר שאינו עשוי לאיסור, כגון כלים מכסף, או תמונה יקרה, מותר לטלטלם בשבת, אף על פי שזהירים עליהם מאד שלא לקלקלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד

בצק של לחם שעשו ממנו לחמניות שבתוכן יש שוקולד (הבצק והשוקולד נאפים יחד) מה ברכת הלחמניות ?

שמעתי שהשיר של הילדים "נד-נד" של בילאיק הוא שיר כפירה, האם לרב ידוע משהו בעניין ? והאם מותר לשיר אותו לילדים?

תודה רבה ט' כסלו תשפ"א / 25 בנובמבר 2020

אם מדובר בלחמניות שטעמם אינו מתוק מצד עצמם, ברכתם המוציא, אף על פי שיש בתוכם קוביית שוקולד.

השיר הוא שיר חולין, ואין איסור לשיר אותו, כי אין בו שום צד של כפירה. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה