הלכה ליום שישי א' כסלו תשפ"ו 21 בנובמבר 2025

פרשת השבוע - פרשת תולדות

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על רצונו של יצחק אבינו לברך את עשו, אך יעקב בסיוע אמו רבקה מצליח לקבל את הברכות במקום עשו, כשהוא לובש את בגדי עשו החמודות, ושם על ידיו ועל צווארו את עורות גדיי העיזים, עד כדי כך, שיצחק מתלבט ואומר: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", ובכל זאת בסופו של דבר יעקב מצליח לקבל את הברכות.

השאלה העולה מידי שנה בקריאת פרשה זו, היא, איך יעקב אבינו, שעליו נאמר בתחילת הפרשה "ויעקב איש תם יושב אוהלים", מרשה לעצמו להתחזות לעשו, ולא לומר אמת, ולשאלת אביו: "אתה זה בני עשו?", הוא משיב: "אני",  וכן כשמביא את המטעמים לאביו הוא אומר "אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי"!

שאלה זו שואל הרד"ק, בפירושו על התורה, וזו לשונו: "יש תמהים, איך יעקב, שהיה צדיק וירא אלוהים, דיבר שקר? ואין זה תימה ,כי יעקב היה יודע כי הוא ראוי לברכה יותר מאחיו, ורוח הנבואה שתשרה על יצחק אביו לברכו, יתעשת אלוהים יותר לברכתו מאשר לברכת אחיו, כי הוא רצוי לאל יותר ממנו. וחילוף הדברים ( דהיינו השקר), במקומות כאלה, אינם גנאי וחילול לצדיק".

משמעות הדברים, כי שינוי דברים לצורך ראוי אינו מגונה, ואינו הופך את אומרם לדובר שקר.

ומביא הרד"ק לזה ראיה מאברהם אבינו ויצחק אבינו שאמרו על נשותיהם שהם אחותם ולא נקראו דוברי שקר ,כיון שעשו זאת לצורך, במקרה שלהם מחמת יראה.

את היסוד הזה, לפיו אי אמירת אמת לצורך ראוי אינה נחשבת לשקר, ראינו גם אצל יוסף ואחיו כשבאו האחים ליוסף ואמרו לו (בראשית נ' ט"ז) "אביך ציווה לפני מותו לאמור כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביך",  ומזה למדו בתלמוד (יבמות סה ע"ב) "אמר רבי אילעא, מותר לו לאדם לשנות מפני דרכי שלום". ומסביר שם רש"י, שיעקב לא ציוה כלום, אלא שהם שינו מפני השלום.

רבי נתן  אף מוסיף ואומר, לא רק שמותר לשנות מפני דרכי שלום, אלא אף מצווה לשנות מפני דרכי שלום.

מוסיפה שם הגמרא בשם רבי ישמעאל, "גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, שהרי שרה אמנו אמרה על אברהם "ואדוני זקן", והקדוש ברוך הוא אמר בשמה "ואני זקנתי".

את אותו יסוד, ראינו במסכת כלה (ט, א) "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים, כלה כמות שהיא, בית הלל אומרים, כלה נאה וחסודה, אמרו בית שמאי לבית הלל, לדבריכם, מי שלקח חיגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה, והתורה אמרה מדבר שקר תרחק? כלומר, בית הלל אומרים, שיש להוסיף בשבח הכלה גם בדבר שלא נמצא בה, והקשו להם בית שמאי, שהרי נאמר בתורה "מדבר שקר תרחק", ואם כן בודאי שיאן לומר דבר שאינו מדוייק.

ענו להם בית הלל, לדבריכם, מי שלקח מקח רע מהשוק, הרואה אותו לאחר שקנה, ישבח או יגנה? הווה אומר ישבח, לפיכך אמרו בית הלל, "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות".

והלכה כבית הלל, שמותר לשנות ולומר לחתן "כלה נאה וחסודה" אף אם היא לא כזאת, ואף שכאן לא שייך לומר מפני השלום, בכל זאת מותר לשנות, כיון שאין כאן כל כך שקר, שהרי לחתן עצמו, היא באמת כלה נאה וחסודה, עובדה שהיא מצאה חן בעיניו  והוא רוצה לישא אותה, ואנו  רק מחזקים בזה את דעתו כשאנו אומרים לו אכן, לקחת  כלה נאה וחסודה.

מכל זה אנו רואים את הגדרת חז"ל בשינוי הדברים כשזה לצורך ראוי, אם זה מפני היראה כמו אצל אברהם ויצחק, אם כשהוא ראוי יותר לברכה כמו אצל יעקב ועשו, אם מפני השלום כמו אצל יוסף ואחיו, אם מפני האמת שלו כמו אצל חתן וכלה.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה