הלכה ליום שישי כ"ה תמוז תשפ"ו 10 ביולי 2026

פרשת השבוע - פרשיות מטות מסעי

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, רבה הראשי של העיר תל אביב, וראש אבות בתי הדין, עבור "הלכה יומית".

בימים אלו של בין המיצרים, אנו קוראים בהפטרה את התוכחות של הנביא ירמיה. אנו קוראים בירמיה (פרק ב פסוק יא): "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים? וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל".

המגיד מדובנא המשיל משל יפה, בכדי להסביר את דברי הנביא ירמיה.

חתן צעיר לימים היה סמוך על שולחן חותנו שנים אחדות לימים אמר לו חותנו, כי הגיע הזמן שיצא לעבוד ולפרנס את עצמו בכבוד. נתן לו חותנו סכום כסף מכובד במזומן, ושלחו ליריד בעיר לייפציג כדי שיקנה שם סחורה בזול, וישוב לעירו כדי למוכרה בריווח.

החתן הצעיר היה בטלן וביש מזל. נסע ליריד, וחזר עם מספר קרונות רכבת מלאות בקיסמים לשיניים. כשהביא את סחורתו לחותנו, קידמו הלה בקול זוועה ״שלומיאל שכמותך״! סחורה זו לא תימכר במשך שנים רבות! מי יקנה כל כך הרבה קיסמים לשיניים??? בלית ברירה החזיר את חתנו ביש המזל להיות סמוך על שולחנו, ואת הסחורה שאין לה קונים איחסן בתוך מחסניו.

לאחר שעברו שנים מספר, אמר החותן לנפשו, מה יהיה בסופו של חתני?, כלום לצמיתות יהיה סמוך על שולחני?, חזר וקרא לחתנו, ונתן לו שוב סכום כסף גדול במזומן ושלחו ליריד. אך הפעם הזהירו לבל יקנה סחורה שאין לה ביקוש. שמע החתן ונסע שוב ליריד. הימים היו ערב הימים הנוראים, נמלך החתן בלבו וקנה מטען של שופרות, בסברו כי זהו מצרך חיוני לימים אלו וכך ירויח ריווח נאה. כשהביא את סחורתו לחותנו' לא ידע הלה את נפשו מרוב כעס, ״בטלן שכמותך"! הלא השופרות שקנית יספיקו אפילו לשופרו של משיח! מי צריך כל כך הרבה שופרות?. באין ברירה החזיר את חתנו להיות סמוך על שולחנו, ואת המטען העצום של השופרות שם במחסנים ליד המטען של הקיסמים. לימים נמלך החותן בדעתו, מה יעלה בסופם של מטעני הסחורה? מיד שלח וקרא אליו מתווך סחורות מוכשר, והציע לו למכור את מטען הקיסמים בכל סחורה שהיא, ובלבד שמטען קיסמים אלו יצא ממחסניו. בו בזמן פנה למתווך נוסף, והציע ל למכור לו את מטען שופרות שאצלו או להמירו לכל סחורה שהיא, ובלבד שיתפטר ממטען השופרות. לא יצאו ימים רבים, עד שקיבל החותן שני פקסים משני המתווכים. הראשון הודיע בשמחה כי הצליח להחליף את הקיסמים ב...שופרות, והשני הודיעו בשמחה כי הצליח להחליף את השופרות ב...קיסמים. כיון שראה החותן כי זו פעם שלישית שהוא נכשל במסחר זה, החליט לוותר ולעבור לסדר היום. אך הפעם, נטפל אליו חתנו הבטלן וסנט בו, ״הלא חותני הוא סוחר ותיק ומנוסה, ונפל בעיסקה זו, ומדוע כשאני קניתי סחורה זו כעסת עלי וטענת כי בטלן אנוכי?" . ״שוטה שכמותך"! השיב לו חותנו, הן בידי היו שני מטענים של סחורה שאיננה עוברת לסוחר, ומה היה לי לצפות ליותר? אך לך' הרי הבאתי כסף מזומן עובר לסוחר, ובבטלנותך בזבזת זאת על סחורה שאין לה שום ביקוש!

כיוצא בזה טוען הנביא ירמיה לעם ישראל ״ההמיר גוי אלוהים והמה לא אלוהים״. הגויים, גם אם יחליפו את אלוהיהם באלוהים אחרים, אין בכך שום פסול, שהרי הם מחליפים הבל בהבל, סחורה שאין לה ערך בדומה לה, אך, ״עמי המיר כבודו בלא יועיל״, עם ישראל שיש להם אלוהים, אלוהי אברהם יצחק ויעקב, והמירום באלילים של כסף וזהב עץ ואבן, הרי זה כמחליף מזומן בסחורת הבל, על זה באה התוכחה של הנביא ירמיה.

ישמע חכם ויוסיף לקח, נשכיל ונבין כי ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו.

שבת שלום ומבורך!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה