הלכה ליום שני ל' סיון תש"פ 22 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן אסתר ושמואל ז"ל

שנפטר בכ״ט סיוון התשס״ה
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת האורז – דפי אורז

כל מיני הקטניות, ברכתן בורא פרי האדמה. ולכן על תבשיל חומוס, או שעועית וכדומה, מברכים "בורא פרי האדמה".

ברכת האורז
האורז, אף הוא ממיני הקטניות כי אינו אחד מחמשת מיני דגן, ולכן היה מן הראוי שגם עליו נברך ברכת "בורא פרי האדמה". ובאמת, מי שאוכל מאכל העשוי מאורז שאינו מבושל, כמו "פריכיות אורז", מברך עליהן "בורא פרי האדמה".

אולם מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף לז.), שמאחר וראו רבותינו שלאורז המבושל יש חשיבות מיוחדת יותר משאר מיני הקטניות, שהוא מזין וסועד ומשביע את האדם, לכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", כאילו הוא אחד מחמשת מיני דגן. ולאחר שאוכלים אורז, מברכים ברכה אחרונה "בורא נפשות", כדין כל הקטניות. (שלחן ערוך סימן רח סעיף ז).

בירך על אורז "האדמה"
כתב הגאון רבי יוסף ידיד הלוי (בספר ברכת יוסף ח"א עמוד ז), שמי שטעה ובירך על האורז "בורא פרי האדמה", יצא ידי חובתו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק שמיני סימן כב אות א).

דפי אורז
אורז שטחנו אותו ועשו ממנו קמח (כמו שמבואר בברכות לז.), ולאחר מכן אפו ממנו מיני מאפה, או שעשו ממנו דפים למילוי, או שעשו ממנו אטריות, כתב הגאון המשנה ברורה, שברכתו נשארת "בורא מיני מזונות". ממש כדין מאפים ותבשילים שנעשו מקמח של אחד מחמשת מיני דגן.

וכמובן שמה שכתבנו לגפי דפי אורז, הוא דוקא באופן שיש להם חשיבות וטעם, אבל אם הם טפלים לגמרי למילוי שלהם, יש לברך עליהם את הברכה הראוייה למילוי.

ולכן לסיכום: אורז מבושל, ברכתו "בורא מיני מזונות". וכן מאפה או תבשיל שנעשה מן האורז, ברכתו "בורא מיני מזונות", ולאחר מכן יש לברך "בורא נפשות".

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה