הלכה ליום שני ל' סיון תש"פ 22 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב בן אסתר ושמואל ז"ל

שנפטר בכ״ט סיוון התשס״ה
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת האורז – דפי אורז

כל מיני הקטניות, ברכתן בורא פרי האדמה. ולכן על תבשיל חומוס, או שעועית וכדומה, מברכים "בורא פרי האדמה".

ברכת האורז
האורז, אף הוא ממיני הקטניות כי אינו אחד מחמשת מיני דגן, ולכן היה מן הראוי שגם עליו נברך ברכת "בורא פרי האדמה". ובאמת, מי שאוכל מאכל העשוי מאורז שאינו מבושל, כמו "פריכיות אורז", מברך עליהן "בורא פרי האדמה".

אולם מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף לז.), שמאחר וראו רבותינו שלאורז המבושל יש חשיבות מיוחדת יותר משאר מיני הקטניות, שהוא מזין וסועד ומשביע את האדם, לכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", כאילו הוא אחד מחמשת מיני דגן. ולאחר שאוכלים אורז, מברכים ברכה אחרונה "בורא נפשות", כדין כל הקטניות. (שלחן ערוך סימן רח סעיף ז).

בירך על אורז "האדמה"
כתב הגאון רבי יוסף ידיד הלוי (בספר ברכת יוסף ח"א עמוד ז), שמי שטעה ובירך על האורז "בורא פרי האדמה", יצא ידי חובתו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק שמיני סימן כב אות א).

דפי אורז
אורז שטחנו אותו ועשו ממנו קמח (כמו שמבואר בברכות לז.), ולאחר מכן אפו ממנו מיני מאפה, או שעשו ממנו דפים למילוי, או שעשו ממנו אטריות, כתב הגאון המשנה ברורה, שברכתו נשארת "בורא מיני מזונות". ממש כדין מאפים ותבשילים שנעשו מקמח של אחד מחמשת מיני דגן.

וכמובן שמה שכתבנו לגפי דפי אורז, הוא דוקא באופן שיש להם חשיבות וטעם, אבל אם הם טפלים לגמרי למילוי שלהם, יש לברך עליהם את הברכה הראוייה למילוי.

ולכן לסיכום: אורז מבושל, ברכתו "בורא מיני מזונות". וכן מאפה או תבשיל שנעשה מן האורז, ברכתו "בורא מיני מזונות", ולאחר מכן יש לברך "בורא נפשות".

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה