הלכה ליום שישי ט"ו סיון תשפ"ד 21 ביוני 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הצדקת

חנה נחמד בת זיוה ז"ל

ששכלה 7 מבני משפחתה לפני 20 שנה במחנה ישראל בירושלים ע"י בני עוולה.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים והנכדים

פרשת השבוע - פרשת בהעלותך

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א,  ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא על מצות פסח שני, דהיינו אדם, שהיה טמא או בדרך רחוקה, ולא יכול היה  להקריב את קרבן הפסח במועד הראשון, ביום י"ד ניסן, התורה נותנת לו הזדמנות לעשות פסח שני, ביום י"ד אייר, להקריב קרבן פסח "על מצות ומרורים יאכלוהו".

והשאלה נשאלת, מדוע דווקא בחג הפסח ניתנה הזדמנות נוספת לעשות את החג למי שלא יכול היה לעשותו בפעם הראשונה, מה שלא ראינו בשום חג אחר, לא בסוכות ולא בשבועות ולא בראש השנה, מה מיוחד בחג הפסח שניתן לו פסח שני?

בכדי להבין זאת, נקדים את מה שקדם לציווי של פסח שני. בפרק ט' פסוק ו' נאמר, 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא, ויאמרו האנשים ההמה אליו, אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל?'.
ומבואר אם כן, שהציווי לפסח שני נאמר בתגובה לבקשת עם ישראל 'למה נגרע', מה שלא היה בחגים אחרים, ולפיכך דווקא בחג זה ניתנה הזדמנות שנייה. וכדי להבין זאת היטב, נקדים ונאמר, כי המדד לבדוק יהודי המקיים מצוות, אם עושה זאת בעל כורחו ובלית ברירה מפחד מעונש, או שעושה זאת מאהבת המצוות, היא לראות את תגובתו במקרה של פטור מהמצווה, כגון מחמת חולי, או מצב מסוים שהאדם פטור מהמצווה, במקרה כזה, האם אז הוא שמח ואומר "ברוך שפטרני", או שהוא בצער ואומר, "אמנם פטור אני, אך צר לי מאוד שאיני יכול לקיים את המצווה, ומחכה לרגע שאוכל לקיים את המצווה". דוגמא לכך מצינו בתלמוד (במסכת ע"ז דף ג'), באו הגויים לה' ואמרו, תן לנו מצוות ונקיימן, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מצווה קלה יש לי, וסוכה שמה, לכו ועשו אותה, מיד הלכו ועשו כל אחד סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה, ונעשה חם מאוד, ואז כל אחד מהם קם ובועט בסוכתו, וחוזר לביתו, שואלת הגמרא, הרי מצטער פטור מהסוכה, אם כן מה הטענה על הגויים? עונה הגמרא, אומנם מצטער פטור, אז יצא מהסוכה, אך מדוע לבעוט בסוכה? אם בעטו בסוכה, סימן הדבר שמראש עשו זאת בעל כרחם ולא מרצון! ולכן ברגע שיש מצב של פטור, מיד בועטים ושמחים להיפטר מהדבר. ועל זה נאמר "הוכיח סופו על תחילתו", לעומת זאת, עם ישראל שהיו טמאים או רחוקים בזמן פסח ראשון, הרי שהיו פטורים מעשיית הפסח, ועל פי דין יכלו לומר ברוך שפטרני, וילכו לביתם לחיים טובים ולשלום, אך לא כך היה, אלא נגשו למשה רבנו, ואמרו למה נגרע לבלתי נקריב קרבן ה' במועדו? אנו לא שמחים במה שאנו פטורים, אלא אדרבא, אנו רוצים בכל זאת לקיים את רצון ה', ולכן כיון שגילו דעתם שרצונם בכל זאת בקיום המצווה, וזה נעשה רק בחג הפסח, זכו שניתנה להם הזדמנות נוספת לקיום המצווה, בתאריך אחר, מה שלא היה בשום חג אחר.

דבר זה מלמדנו מוסר השכל לכל אחד ואחר מאיתנו  הרוצה לדעת מה מצבו בקיום המצוות, האם עושה זאת מאהבת ה' יתברך וכדברי הפסוק 'והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם', או שקיום המצוות אצלו הוא בבחינת "אין ברירה" או סתם מעשה שגרתי, וכדברי הנביא ישעיה בפרק כ"ט פסוק יג', "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה", שפירושו קיום המצוות מתוך הרגל שבשגרה, או מתוך לחץ חברתי, ללא כוונה או התבוננות בקיום המצוות ועשייתן מאהבת ה' יתברך, הרי שהמדד לזה הוא מהי הרגשתו של האדם במקרה והוא פטור מהמצוות כדת וכדין, כגון שהוא חולה, או במצב מסוים שההלכה פוטרת אותו מקיום המצוות, האם הוא שמח בזה, ואם כן מוטלת עליו החובה להתחזק ביראת שמים, או שמא מרגיש צביטה בלב, ואומר, אוי לי שאיני יכול כרגע לעשות את רצון ה', הרי שאז מצב יראת ה' שלו טובה.

יהי רצון שנזכה להתבונן היטב בדברים אלו, ונעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב, אמן.

שבת שלום

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה