הלכה ליום שני י' אייר תש"פ 4 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף דוד בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אבי

אין בידינו מיסורי הצדיקים

שנינו בפרקי אבות: "רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים", ופירש רבינו עובדיה מברטנורא, אין בידינו, הכוונה, אין אנו יודעים, מדוע יש רשעים שחיים בשלווה, ויש צדיקים שמתייסרים.

אולם דרש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (ענף עץ אבות עמוד רצב), שלאחר שהתגלו דברי רבותינו בזוהר הקדוש ובשאר דברי המקובלים, באמונת גלגולי הנשמות, תנוח דעתינו מפלאות תמים דעים.

ודוגמא לדבר, הוא איוב, שעליו נאמר: "וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרָע", ועל אף כל זאת, באו עליו יסורים גדולים, תחילה נהרגו בניו ובנותיו על ידי סופה נוראה, שנפל עליהם הבית ומתו. ואחר כך איבד את כל רכושו על ידי מלכות שבא ובידי הכשדים, ואחרי שהצדיק את דינו ואמר "ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך", קיבל עוד יסורים קשים ומרים, שהכהו השטן בשחין רע מכף רגלו ועד קדקדו. ומדוע כל זה? לא ידענו.

עד שגילו לנו רבותינו, שאיוב היה גלגול של תרח, אביו של אברהם אבינו, ותרח אבי אברהם היה חוטא ומחטיא בעבודה זרה, אלא שבזכות אברהם אבינו חזר בתשובה, כמו שכתוב "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום", מלמד שתרח חזר בתשובה. אך עדיין, הרי חטא תרח והחטיא את הרבים הרבה מאד, וכבר אמרו רבותינו (יומא פז.) כל המחטיא את הרבים כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה, כדי שלא יהיה הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם. ולכן היה צריך תרח לחזור בגלגול של איוב, וביסורים שסבל כיפר על עוונו.

ובהקדמת הספר "לב אליהו" להרב הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, מופיע מעשה נורא שאירע לפני כמאה שנה בעיירה ראדין:

איש היה בקלם, סוחר ושמו רבי נטע, והיתה לו בת יחידה, והוא השיאה לבחור בן ישיבה ותלמיד חכם מופלג, ונתן לו נדוניא כמה אלפי רובל, וכמה שנים האכילם על שלחנו, והחתן היה יושב ועוסק בתורה. כאשר נשלם הזמן המדובר וירדו הזוג מעל שלחנו, התחילה אשת האברך לטעון בפניו, "וכי תאמרו מה נאכל"?, והבעל ענה לה שאינו יכול להפסיק לעסוק בתורה. עד שהשיאתו האשה עצה ואמרה: אנו נקח את כסף הנדוניא ונפתח בית מסחר, ואני אעמוד שם כל היום. חוץ משתי שעות ביום שאתה תעמוד, ושאר השעות תוכל להמשיך ולעסוק בתורה כמו קודם.

הלה הסכים ועשו כן. והנה בשלושה החודשים הראשונים אמנם נהג כך, אבל אחרי זה נהפכו שתי השעות לארבע, ואחר כך לשמונה, עד שהשתקע כולו במסחר ולא היה לו זמן אפילו לפתוח גמרא.

ויהי היום, במוצאי שבת קודש אחר חצות הלילה, ובחוץ ירד שלג כבד בסופות וסערות, והאשה יצאה לחוץ לשפוך חבית של מים לא נקיים, והנה חזרה כאילו היא נחנקת ואינה יכולה לדבר. בעלה רץ מיד והבהיל רופא לביתו, ולא ידע מה לעשות. וכן למחרת הלך איתה ודרשו ברופאים וגם נסעו לעיר "ויין" ולא הועיל כלום. עד שהתחילו לדבר בעיירה, אולי זה דיבוק?

נסעו לעיר שטוצין, אשר שם היה מקובל ושמו רבי מנחם מנדל ז"ל, שהיו נוסעים אליו בענינים אלו, וכשבאו לפניו שאל את הדיבוק איזה דבר, ושמע קול עונה, והיתה בטן החולה מתרוממת והקול יוצא מבלי ששפתיה היו נעות. ואז נבהלו כל השומעים ואמרו, אהה, הנה הדיבוק! אבל הצדיק רבי מנחם מנדל אמר, שעדיין אינו יודע אם כך הוא, וישאל לו, מי הולך איתך? ויאמר, חמישה מלאכי חבלה. שאל אותו, מה שמם? והשיב לו, כך וכך. אז אמר רבי מנחם מנדל, כי באמת זהו דיבוק אמיתי.

התחיל לשאול אותו מה שמך ומי אתה? השיב לו הדיבוק, כי הוא היה לפני כמה עשרות שנים בחור בישיבת בריסק, ואחר כך נסע לאפריקה, וחבריו קלקלו אותו שם, ועבר כמעט על כל התורה כולה, ואחר כך היה נוסע בעגלה, ונפל ממנה ונהרג. וכך היה מתגלגל והולך בעולם עד עכשיו, בליווי מלאכי חבלה שהיו מלקים אותו בשבטים של אש. אמר לו, למה לא עשית תשובה קודם מיתתך? השיב לו, כי מתוך הבהלה שנבהל בעת נפילתו מן העגלה לא הספיק להרהר בתשובה. אחר כך שאל אותו, מה יש לך ולאשה הזאת שגרמת לה יסורים נוראים כל כך? והתחיל לצחוק בקול ואמר: אמה של האשה הזאת ואמו של בעלה (ששתיהן כבר נפטרו) פנו בבקשה למעלה בשמים, וביקשו שאני אכנס בה ואגרום לה יסורים, כי אם לא זאת, לא היתה לה תקומה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, מפני שביטלה את בעלה מעסק התורה.

כיון ששמעו כך, אמר רבי מנחם מנדל לבעל, שיבטיח לחזור לתורה. וכן עשה. וגם רבי מנחם מנדל הבטיח ללמוד משניות לעילוי נשמתו של הבחור הדיבוק, וגם התנדב סכום של נרות להדליק בבית הכנסת עבורו, ואחר כך קיבץ רבי מנחם מנדל בחדרו מנין של עשרה אנשים (וביניהם היה הגאון רבי אליהו דושניצר זצ"ל) שיאמרו תהלים, והוא עמד מאחריהם, וביקש מהדיבוק לצאת מן האשה, מן האצבע הקטנה שברגלה, והסכים הדיבוק לעשות כן, ואז הושיבו את האשה על כסא באמצע החדר, ופתאום נפלה והתגלגלה מן הכסא לארץ, ויצא קול אדיר ממנה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", עד ששמעו את הקול בכל שטוצין, ואחר כך פקעה צפורן הזרת מרגלה האחת, וגם התנפצה זכוכית החלון, ולאחר מכן נתרפאה, וחזר הבעל לתורתו, כהבטחתו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה