הלכה ליום רביעי י"ט אב תשפ"א 28 ביולי 2021

שאלה: אדם שנתחייב בברכה אחרונה על איזה מאכל (כגון שאכל פירות בשיעור כזית, שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם), וקודם שבירך ברכה אחרונה, עשה צרכיו, ונתחייב בברכת אשר יצר, איזו ברכה עליו לברך קודם, ברכת אשר יצר, או ברכה אחרונה על מה שאכל?

תשובה: הנה בשאלה זו כבר דן המהרש"ל (רבי שלמה לוריא, מגדולי האחרונים בלובלין שבמזרח פולין, לפני קרוב לחמש מאות שנה, וחיבר ספר ים של שלמה על סדר הש"ס) בתשובתו (סימן צז), וכתב, שמי שנתחייב בברכה אחרונה על מה שאכל, ואחר כך התחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם כל אשר יצר, ורק אחר כך יברך ברכה אחרונה, לפי הכלל  (בברכות נא:) שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, כלומר, מצוה שהיא תדירה (תמידית) יותר, קודמת למצוה שאינה תדירה כמוה, וברכת אשר יצר היא קבועה בכל יום כמה פעמים, ואילו ברכה אחרונה, אפשר שלא יתחייב בה אדם אפילו ימים רבים.

והגאון יעב"ץ (רבי יעקב עמדין בן צבי, בנו של ה"חכם צבי", מגדולי האחרונים בגרמניה לפני כשלש מאות שנה) כתב על זה: ולפי עניות דעתי, מי אומר שאין זו (ברכה אחרונה) תדירה כמו זו? ואדרבא אצל רוב בני  אדם אכילה ושתיה תדירים יותר מברכת אשר יצר. ולכן אם אנו דנים לפי הטעם שתדיר קודם, יש לומר שעלינו להקדים דוקא את הברכה האחרונה לברכת אשר יצר. ומכל מקום כתב, שהוא מסכים לפסק מהרש"ל, אבל לא מהטעם שכתב שברכת אשר יצר היא תדירה יותר, אלא מטעם אחר, והוא, שמכיון שכעת נתחייב אדם זה להודות לה' יתברך על תיקון גופו בברכת אשר יצר, לכן בודאי שמוטל עליו לברך קודם כל על הברכה שנתחייב בה כעת, שכן ברכה אחרונה בלאו הכי כבר לא יוכל לברך סמוך לאכילה שכן כבר עבר זמנה. לכן יברך אשר יצר, ואחר כך יברך ברכה אחרונה.  ודנו בזה עוד מגדולי הפוסקים, והביאו ראיות לכאן ולכאן.

ולהלכה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (יבי"א ח"ט דף קעג ע"ב), שיברך קודם ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך ברכה אחרונה, בין מהטעם שכתב המהרש"ל ובין מטעמו של הגאון יעב"ץ.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שהמהרש"ל הוא אחד מגדולי האחרונים, דומני שהוא מאחרוני הראשונים. ט"ז טבת תשע"ז / 14 בינואר 2017

המהרש"ל בזמן מרן השלחן ערוך, ונלב"ע בשנת של"ד. לכן אינו מן הראשונים ממש. ואף שהיחס כלפי הדור ההוא אינו כפי היחס לשאר הדורות שאחריהם, מכל מקום אינם מן הראשונים ממש. ואמנם בשו"ת אהל אברהם (הכהן) סימן צ, כתב שמהרש"ל הוא גדול האחרונים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה