הלכה ליום רביעי כ"ח ניסן תש"פ 22 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת להצלחה וגאולה

לכל עם ישראל

הקדוש ברוך הוא ירחם על עמו ישראל
רחמיו על כל מעשיו בזכות הצדיקים הקדושים
האבות והאמהות ישלח לנו גואל צדק במהרה אמן.

הוקדש על ידי

לביא

מקרר חשמלי בשבת - והבהרה לגבי שמיעת מוסיקה השנה (בענין מגפת הקורונה)

הבהרה, בהלכה שפורסמה אתמול הבאנו את דברי הפוסקים שאין לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר. (עד ל"ג לעומר). ויש לציין, כי בשנה זו, פסק הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, שמי שהוא נמצא בבידוד, או מי שיש לו ילדים קטנים שיש להם שיעמום בביתם, או אדם הסובל מדיכאון, רשאים להקל בשמיעת מוזיקה בימים הללו. 

----------------------

שאלה: מקרר חשמלי ששכחו להעביר אותו למצב "שבת", וכאשר יפתחו אותו נדלקת נורה, ופתחו אותו בטעות בשבת, האם מותר לסוגרו?

תשובה: המדליק נורה בשבת, עובר משום איסור "מבעיר", שהרי הוא מבעיר את הנורה הדולקת בשבת. (ואם מדובר בנורת לד, יש בו איסור מדרבנן). והמכבה את הנורה בשבת עובר על איסור משום "כיבוי". (ובכל סוגי הנורות, האיסור לכבותן הוא מדרבנן ולא מן התורה).

ולכן מי שיש בביתו מקרר חשמלי, שכאשר פותחים אותו נדלקת נורה, וכאשר סוגרים אותו נכבית הנורה, הדבר ברור שאין להשתמש במקרר כזה בשבת, אלא אם כן ישנה אפשרות להעבירו למצב "שבת", שבו לא נעשית כל פעולה בפתיחת ובסגירת המקרר.

ויש לציין שבזמנינו בהרבה מקררים, נעשות פעולות חשמליות ממשיות עם פתיחת וסגירת דלת המקרר, כגון כיבוי והדלקת מאווררים, וכאשר זהו המצב, אף אם ינתקו את הנורה לפני שבת, אין לפתוח או לסגור את המקרר בשבת. ויש לשים לב לכך בשעה שקונים מקרר, שתהיה בו אפשרות לעבור למצב "שבת", או לכל הפחות שלא יֵעָשׂוּ בו פעולות כאלה, של הדלקת וכיבוי מאוורר או נורה עם פתיחתו וסגירתו.

מאחר וכאשר אדם פותח את דלת המקרר, אין תכלית המלאכה שהוא עושה מיועדת כדי להדליק את הנורה, אלא כדי להוציא את האוכל מן המקרר, לכן פעולה כזו נחשבת "פסיק רישיה", כלומר, אין זו ממש מלאכת הדלקת הנורה, אלא מלאכת פתיחת הדלת, ודרך אגב נגררת מלאכה נוספת של הדלקת הנורה. ולכן מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח או יסגור את המקרר, כאשר שכחו או כאשר לא ניתן להעבירו למצב "שבת".

וזהו כלל גדול שסידר לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספריו (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד תל), שכל "פסיק רישיה" על ידי גוי, מותר.  כלומר, כאשר היהודי אומר לגוי לעשות מלאכה שהיא מותרת בשבת, ואגב כך יעשה הגוי מלאכה שהיא אסורה בשבת, מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. ונסביר את הדברים עוד להלן.

אם פתחו בטעות את דלת המקרר, יש להניח מגבת על הדלת, וכך לסוגרה, שעל ידי כך הדלת לא תסגר לחלוטין, והנורה לא תכבה. או שיאמר לגוי שיסגור את דלת המקרר. ואם לא ניתן לעשות כך, הרי שלגבי סגירת המקרר ישנן כמה סברות להקל לסוגרו, שהרי עיקר כיבוי הנורה אינו אסור אלא מדרבנן, כלומר מכח גזירת רבותינו, ועוד שאין זו מלאכה ממש שנעשית בידיים, אלא בדרך אגב עם סגירת הדלת, ולכן במקרה כזה  מותר לסגור את דלת המקרר "כלאחר יד", כגון על ידי המרפק, או שיאמר לילד קטן שיסגור את דלת המקרר. אך לאחר מכן לא ניתן יהיה לפותחה, אלא על ידי גוי כפי שאמרנו.

ולסיכום: אסור לפתוח או לסגור בשבת מקרר שעל ידי פתיחת או סגירת הדלת נדלקת נורה חשמלית או מאוורר חשמלי. ואם טעו ופתחו מקרר כזה בשבת, ואי אפשר להשאירו פתוח, ניתן לסוגרו על ידי המרפק, או על ידי ילד קטן. ולפותחו שוב ניתן רק על ידי גוי. (עיין חזון עובדיה שבת, חלק שישי עמוד קטו).

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה