הלכה ליום שישי ט"ז שבט תשפ"ה 14 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

פרשת יתרו

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

אמרו רבותינו (במסכת שבת דף פז:), בשעה שעלה משה רבינו למרום כדי לקבל את התורה, הקיפוהו מלאכי השרת, ואלו היו המלאכים, גבריאל, רפאל, מיכאל, המלאכים הגדולים והמבהילים ביותר, שכל אחד מהם היה עצום בחשיבותו, גודלו וגבורתו. ואמרו להקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו? כלומר, מה עושה כאן משה? אמר להם הקדוש ברוך, הוא בא לקבל את התורה! אמרו לו המלאכים, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ? מה פתאום שתתן את התורה לבני אנוש? הלא התורה הקדושה ראוייה יותר לנו, המלאכים, תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם! ולא בארץ!

אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה, החזר להם תשובה! אמר משה רבינו, ריבונו של עולם, תורתך הקדושה, מה כתוב בה? אמר לו, "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". שאל משה את המלאכים, וכי אתם יצאתם ממצרים? אתם הייתם עבדים לפרעה? עוד אמר משה, נאמר בתורה, "לא תרצח", וכי שייך אצלכם המלאכים ענין של רציחה בכלל? וכי יש לכם בכלל יצר הרע? ואמנם ניצח משה את המלאכים, והם נכנעו, ואמרו "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". ונתן ה' את התורה למשה רבינו.

ולכאורה יש כאן שאלה פשוטה, שהרי המלאכים הם אופנים ושרפים קדושים, בודאי שהם יודעים מה שכתוב בתורה, והם מבינים שהתורה לא מתאימה ולא שייכת להם בכלל, ואם כן, מתחילה מה העלו על דעתם? הרי תשובתו של משה רבינו היא ברורה מאד, והוא השיב להם מלחמה שערה וניצח אותם. ואם כן מה חשבו המלאכים מתחילה?

והתשובה לזה, תבואר על פי משל:

בעיר קטנה אחת, התמנה רב צעיר, והרב היה תלמיד חכם ואיש חרוץ מאד. הרב החל לייסד שיעורי תורה רבים, וכל בני העיר החלו לעסוק בתורה בכל יום. הרב גם הקים כמה ארגונים של גמילות חסדים, והיה דורש בצורה יפה, עד שהחלו הדברים להתפרסם גם בעיירות השכנות. רבים החלו להתקרב לעיר הקטנה, והעיר החלה לגדול, ויצא לה שם של עיר נפלאה. גם לרב יצא שם טוב למרחקים, והכל ידעו את הנעשה בזכות חכמתו ומעשיו הכבירים.

לימים, הרב הזקין ומלאו לו שבעים שנה. למרות זקנותו, המשיך הרב להנהיג את כל עניני העיר, ולקבל מידי יום רבים אשר שיחרו לפתחו לשמוע את עצתו ולקבל את הכרעתו. אולם ככל שהזדקן הרב, גם כוחותיו לא עמדו לו, והוא החליט לעזוב את העיר.

קרא הרב לאנשי "ועד הקהילה", ואמר להם, אתם יודעים שבכל כוחי עבדתי אתכם, אך עתה כבר זקנתי, ואיני יכול לסבול את משא העם כל כך. לכן החלטתי לעזוב לעיר אחרת, קטנה יותר, ושם לכהן כרב. שם לא יוטל עלי עול כבד כל כך, ואוכל לעמוד במעמסה לאורך ימים ושנים. נענו אנשי הועד לרב ואמרו, אכן רבינו! יודעים ומעריכים אנו את מסירותך! אך אנו גם מבינים ללבך שאין לך אפשרות אחרת אלא לעזוב את העיר, אנו כמובן נעשה את רצונך. והלכו להם אנשי הועד.

אחר כמה ימים, פנה הרב באיגרת למנהיגי קהילה קטנה אחת, והציע להם את עצמו בתור רב. בני הקהילה הופתעו לקבל פנייה כזו מרב מפורסם כל כך, ושלחו אליו: בודאי שנשמח ונתכבד מאד אם כבודו תורתו יגיע לכהן כרב בעירינו. וקבעו לו זמן לתחילת כהונתו, מיום ראש חודש הקרוב. ביום זה יגיע עגלון עם עגלה מיוחדת, ויקח את הרב ואת בני משפחתו וכל משאם אל מחוז חפצם.

ביום ראש חודש, הגיע עגלון עם עגלה גדולה, והחל להעמיס על גביה את כל הרהיטים וכלי הבית של הרב. לאחר מכן, באו הרב ומשפחתו לעלות על העגלה. אך הנה אז, הופיעו כמה עשרות אנשים מבני העיר, והחלו צועקים על העגלון, מה זה? אתה בא לקחת את הרב שלנו? כך החלו להדוף אותו בכעס גדול עד שהעגלון נאלץ לברוח מן המקום.

הרב זימן אליו שוב את אנשי הועד, ואמר להם, הלא אני דיברתי איתכם, וסיכמנו שתאפשרו לי לעזוב את העיר. ומדוע כעת אירע לי מאורע מביך כל כך? השיבו לו אנשי הועד. כבוד הרב בודאי צודק, ואלו האנשים שעוררו מהומה, ככל הנראה לא ידעו על הסיכומים בינינו, ואנו נקרא להם ונבהיר להם את הדברים.

שלח הרב בשנית לקהילה הקטנה, שהוא מבקש להגיע אליהם ביום ט"ו לחודש. ואמנם, ביום ט"ו לחודש הגיע שוב עגלון (אחר, כי הראשון פחד לבוא), עם עגלה גדולה, והחל להעמיס את כליו של הרב על העגלה. שוב באו אנשי העיר, אנשים אחרים מאותם שהתקהלו בפעם הקודמת, והחלו צועקים על העגלון והודפים אותו, עד שברח גם הוא ועזב את המקום.

קרא הרב לאנשי הועד ואמר להם,  עד מתי תהתלו בי? הרי סיכמנו הכל, מדוע אתם גורמים לי כך עגמת נפש? השיבו לו אנשי הועד, כבוד הרב, כל מה שעשינו, לא עשינו אלא לכבודך. הנה אם לא היינו עושים הפגנות נגד עזיבת הרב, מה היו חושבים בני העיירה הקטנה? הם עלולים לחשוב שכבוד הרב כבר זקן והוא לא שווה כלום, ולבטח בני העיר הגדולה פיטרו אותו מרבנותו. כך הם ירגישו, ש"עשו טובה" בקבלת הרב לקהילתם.

לא כן עתה, שאנו הראנו להם כמה אנחנו רוצים ואוהבים את רבינו, כעת הם ידעו להעריך את המציאה הגדולה שנפלה בחלקם! כעת, הוסיפו אנשי הועד, אנו מבטיחים לרב שדבר כזה לא יקרה שוב, כעת כבוד הרב יכול ליסוע בחפץ לב לחיים טובים ולשלום.

זהו המשל. והנמשל, בתחילה, לפני שנתן ה' את התורה לעם ישראל, נאמר, "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", הלך הקדוש ברוך הוא לשעיר, לבני עשיו, אנשי אדום, ושאל אותם, האם תחפצו לקבל את התורה, השיבו לו, מה כתוב בה? אמר להם, "לא תרצח", אמרו לו, לא, אין אנו רוצים את התורה! קשה לנו עם המצוות הללו! לך ותן אותה לעם ישראל. אחר כך הלך להר פארן, לבני ישמעאל, שאלו אותו, מה כתוב בתורה? אמר להם לא תנאף, אמרו לו, לא! אין אנו חפצים בתורה! לך אצל ישראל. בא הקדוש ברוך ושאל את ישראל, האם תרצו את התורה? והשיבו כולם "נעשה ונשמע".

אמרו המלאכים, כעת עם ישראל ירגישו שהם עושים טובה להקדוש ברוך הוא. הוא חיפש חתן לתורה הקדושה ואף אחד לא רצה לקחת אותה, רק ישראל, כעת הם לא ידעו להעריך את התורה הקדושה. מה עשו? החלו להלחם על התורה, ואז משה רבינו התחנן לקבל את התורה, וכל ישראל חשקו יותר ויותר בתורה, ורק אז קיבלוה. הכל היה כדי לחבב את התורה על עם ישראל, שידעו שאפילו מלאכי השרת התאוו לקבל אותה.

שבת שלום.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה