הלכה ליום שישי י"ב שבט תשפ"ו 30 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

מיכאל גיל, בן אברהם ויפה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת בשלח

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

בפרשתינו אנו מוצאים שני פסוקים דומים. האחד: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". כלומר, המים היו כמו חומה משני הצדדים של מעבר בני ישראל. וכאן בפסוק אנו רואים שכתוב "חומה", עם האות וא"ו. אבל בהמשך נאמר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". כאן כבר נכתב "חמה" בלי האות וא"ו. ורבותינו במדרש מסבירים, שהמים נעשו להם "חֵמָה", כלומר, היתה חימה וכעס עליהם מחמת איזו שהיא סיבה.

ורבותינו מסבירים, שלכל אחת מאומות העולם יש שר בשמים, כמו שיש כאן בעולם הזה לכל מדינה שר באומות המאוחדות, כך גם בשמים, יש לכל אומה שר שמגן על האינטרסים שלה. ובשעה שנקרע הים לבני ישראל, עמד השר של מצרים, ושמו עוזא, ובא לקטרג על עם ישראל, אמר לקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! מדוע אתה עושה אֵיפָה וְאֵיפָה? הרי אין הבדל מהותי בין ישראל למצרים, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה! שהרי בשעה שאמר משה לעם ישראל להקריב קרבן פסח, אמר להם: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", וכוונתו במה שאמר "מישכו וקחו", מישכו את ידיכם מהעבודה זרה, שהייתם נוהגים לעבוד את הצאן, וכעת קחו את הצאן ושחטוהו לשם הפסח. ואם כך, גם משה רבם של ישראל מודה שהם עובדי עבודה זרה, ואם כן, מדוע אתה עושה נס רק לישראל?

בא שרם של ישראל, המלאך גבריאל, ונטל בידיו תינוק אחד שמעכו אותו המצרים בתוך הלְבֵנִים שבנו בני ישראל, ואמר, ריבונו של עולם, ככה התעללו המצריים הרשעים בבניך! גער הקדוש ברוך הוא בעוזא שר מצרים ואמר לו, אתה בא לדון אנוס כמזיד? אינך יודע שיש הבדל בין מי שעובד עבודה זרה מרצונו, לבין עם ישראל שהמצריים אנסו וחייבו אותם לעבוד עבודה זרה?

ובכל זאת היתה מידת הדין מתוחה על עם ישראל. ולכן במקום אחד כתוב "חומה" בלי האות וא"ו. ועלינו להבין, למה במקום אחד כתוב "חומה" ובמקום אחד כתוב "חמה"? אלא שיש הבדל בין הפסוקים, בפסוק הראשון נאמר "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה", שבתחילה היה הים מלא מים, והקדוש ברוך אמר למשה רבינו, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, ועם ישראל פחדו להכנס לים, שהרי הוא מלא מים, והגלים רוגשים וסוערים. וכל אחד מישראל אומר לחבירו, "בכבוד, תכנס אתה ראשון", אך חבירו משיב לו, "לא, בכבוד, תכנס אתה ראשון", וכך נמשך הדבר, עד שקפץ לתוך המים נחשון בן עמינדב, ואחריו קפצו בני שבט בנימין, ואחר כך אמרו שבט יהודה, איך יתכן שהקטן קפץ ראשון, קפצו אף הם, וזרקו חול על בני בנימין שימתינו להם. וכך כל השרים והשבטים נכנסו, ונחשון התקדם ראשון בתוך המים, עד שהגיעו המים עד לאף שלו, וכמעט נחנק, ואז זעק, "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹקִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ", ואז נבקע הים.

כל אלו הנחשונים, שנכנסו בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, להם היתה "חומה" של ממש, חומה בצורה שהגנה עליהם, ועשה להם הקדוש ברוך נסים ונפלאות, שצמחו להם שם אילנות עם פירות טובים. אולם עדיין היו בהם בישראל אנשים עצלנים, שהחזיקו בידיהם את התינוקות שלהם ובכו על שפת הים, כי פחדו להכנס לתוך המים מפני שלא האמינו בה' כל כך. הם לא נכנסו עד שראו שהים נבקע לשנים, ואז נכנסו לשביל שנוצא בין שני חלקי הים. עליהם נאמר שהָלְכוּ בַ"יַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם", רק אחרי שהים הפך ליבשה הם נכנסו, ולא כפי שנאמר על הראשונים שנכנסו "בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה".

לכן לאחרונים שהתעצלו ולא נכנסו מיד, נאמר שהמים היו "חֵמָה" מימינם ומשמאלם, כי החומה לא היתה בצורה כל כך, ולפעמים התיזו על פניהם המים, מפני שלא האמינו כל כך בה' יתברך.

כל זה בא ללמדינו, שאם אדם מוסר את נפשו על כבודו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לא עוזב אותו, ונותן לו עוד כהנה וכהנה שתהיה לו שמחת עולם. מה שאין כן מי שלא מאמין כל כך, פעם אומר כך ופעם אומר כך, גם הקדוש ברוך הוא לא כל כך עוזר לו. וכמו שמצאנו לגבי הרן, אביו של לוט, שכשהיו שואלים אותו אם הוא מסכים עם אברהם שה' ברא את העולם, הוא היה שותק. ואמר בלבו, אם אברהם יכנס לכבשן האש ויצא חי, אז גם אני אלך איתו. ואם ישרף, אני מאמין בנמרוד. ולבסוף, נכנס אברהם לכבשן ויצא חי. ואז אמר הרן שהוא מסכים עם אברהם, והכניסוהו לכבשן האש ונשרף, כמו שנאמר "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו", וכל זה משום שבשעה שהיה הדבר קשה והיתה נדרשת מסירות, אז הרן לא האמין כל כך בה', ולכן לא היה ראוי שיעשה לו נס.  

כך כל אדם צריך לדעת, גם כשקשה, יתאמץ בכל הכוחות לעשות את המצוות, לעסוק בתורה ובצדקה, ולא רק כשמתחשק לו והכל הולך בקלות. ומי שנוהג כן בזמנים הקשים, שהוא רודף אחרי המצוות, הקדוש ברוך הוא יעזור לו תמיד, כמו שנאמר "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד". אמן כן יהי רצון.

שבת שלום ומבורך!

שאלות ותשובות על ההלכה

רשמתם ששר של ישראל, גבריאל, ענה לשר של מצרים וכו'. חשבתי שמיכאל שר ישראל. האם גם גבריאל? ט"ו שבט תש"פ / 10 בפברואר 2020

מיכאל וגבריאל ורפאל שרי ישראל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה