הלכה ליום רביעי י"ד אייר תשפ"ד 22 במאי 2024

"וענו אחריה אמן"

שאלה: האם כשמישהו מברך אותי, לדוגמא "תהיה בריא", יש לענות "אמן"?

תשובה: במשנה ברורה (סימן רטו ס"ק ט) כתב בשם המדרש, שכאשר אדם שומע את חבירו מתפלל על איזה דבר או מברך מישהו מישראל, חייב לענות "אמן". ולכן התפשט המנהג, שעונים "אמן" אחרי "הרחמן" שבסיום ברכת המזון.

כלומר, גם דבר שהוא אינו ברכה שתיקנו אותה חז"ל, ואף גם כאשר לא מוזכר שם ה' בכלל באותה התפלה או הברכה, בכל זאת נכון לענות אמן אחר אותה תפלה או ברכה. ומהמדרש משמע שיש חיוב בדבר. וכן כתבו כמה אחרונים.

אולם הגאון הנצי"ב כתב, שאין חיוב ממש בדבר, רק שכך ראוי לעשות, כי על ידי כך שאומר "אמן", הוא מחזק את הדברים שיהיו באמת. כמו שכתב רש"י (שבועות לו.). וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן ט).

אולם יש להוסיף, כי גם מרן זצ"ל בעצמו היה מדקדק בדבר. וכשהיו מברכים אותו בברכת רפואה שלימה, או שלא תצא תקלה מתחת ידו וכדומה, היה עונה "אמן". ואפילו על ברכת הדיוט היה עונה אמן. וגם כאשר בירך את נכדיו, היה מצפה שיענו אמן לברכתו. וכשלא היו עונים, לפעמים היה מעיר על הדבר שיענו "אמן".

ובגמרא במסכת כתובות (דף סה.) אמר רבי יוחנן, מעשה בכלתו של נקדימון בן גוריון, שנפטר בעלה בלי ילדים, והיא באה לבית הדין כדי שיפסקו לה מזונות מן הכספים שהותיר בעלה. ופסקו לה "סאתים יין לציקי קדירה", כלומר, כסף רב, מאחר והיתה אשה מכובדת ועשירה, ולכן יש לפסוק לה כפי הנהוג באותו ענין.

אמרה להם לחכמים היושבים בבית הדין, "יהי רצון שכך תפסקו לבנותיכם"! ולא ענו החכמים "אמן" אחר ברכתה. ומסבירה הגמרא, מדוע לא ענו אמן לברכתה? מפני שהיא היתה אלמנה, שבעלה נפטר בלא ילדים, (והיא נקראת "שומרת יבם"), ולכן לא רצו חכמים לענות אמן לברכתה, שיש במשמעות דבריה גם ענין של קללה.

וממה שהאריכו בגמרא כל כך להסביר מדוע לא ענו אחריה אמן, מוכח שיש לענות אמן אחר ברכה של אדם לחבירו. וכן מבואר בגמרא שם (סו:), שכאשר היתה בתו של נקדימון בן גוריון נשואה, באו היא ובעלה לפני החכמים, וביקשו שיפסקו כמה כסף ראוי לתת לה לצורך "קופה של בשמים", כלומר, לצורך בושם שהיתה רגילה להתבשם בו. ופסקו לה חכמים ארבע מאות זהובים. אמרה להם לחכמים, "כך תפסקו לבנותיכם"! וענו אחריה "אמן". והסבירו התוספות, שכאן ענו חכמים אמן אחר ברכתה, מאחר והיתה נשואה, וממילא ראוי היה לענות אמן אחר ברכתה, שכולה לטובה ולברכה.

ומכאן נלמד כמה רע המנהג שנהגו בכמה בתי כנסיות, שהציבור יושבים בשעה שקוראים בספר תורה, ואינם שמים לב לברכה שמברך החזן את העולה לתורה בנוסח "מי שבירך", וכן אינם שמים לב לברכות שמברך הרב בשעת פתיחת ההיכל, לאנשים ונשים מן הקהל. ויש בזה חיסרון גדול, שהרי עיקר מעלת ה"מי שבירך", הוא מצד כח הציבור, שעונים כולם אמן בשעת רצון, ובזכות התורה הקדושה אנו מקוים שיתקבלו התפלות. אבל אם אין הקהל עונים אמן, מאבדים את רוב ערכה של ברכה יקרה זו. ובשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל מובא, כי יש חיוב לענות "אמן" אחר ברכת ה"מי שבירך", מצד מצוות "ואהבת לרעך כמוך". ודברי פי חכם חן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה אם בזמן המי שבירך אני לומד שניים מקרא ואחד תרגום או קורא רש"י? האם גם אז אני מחויב לענות אמן? י"ח טבת תש"פ / 15 בינואר 2020

אם מדובר בברכת מי שבירך שבין העליות, הנכון הוא לענות, כמו שנהגו כל ישראל, ואף שיש להקל לקרוא אז שנים מקרא, לא נכון שיתבטל מעניית אמן.

מנהג ישראל בהרבה מקומות שבימים נוראים בקדיש כשאומר החזן "שערי אורה" - עונים אמן, שערי ברכה - עונים אמן וכן על זה הדרך, ולכאורה צריך לענות אמן בסוף ולא על כל פרט, כי מה המשמעות של "שערי ברכה" לבדו? ט"ו טבת תש"פ / 12 בינואר 2020

יכולים לענות בכל פעם ופעם. והוא מנהג עתיק יומין, שהרי גם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כן.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה