הלכה ליום שישי י"ג טבת תש"פ 10 בינואר 2020

שאלות ותשובות הלכה יומית - להורות הלכות בבית – העומד באמצע קדיש – ליטול ידיים לפני שמתלבשים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כתבתם שאסור לאדם להורות הלכות בלי לקבל רשות מרבו. אם כן, איך אדם רגיל לומר בבית הלכות?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן רמב ס"ט) פסק, שאף על פי שאסור לתלמיד להורות הוראה במקום רבו, ואיסור חמור הוא, עד שאמרו שכל המורה הוראה במקום רבו חייב מיתה. מכל מקום, הלכה שהיא מפורשת בספרי הפוסקים, כמו בשלחן ערוך וכדומה, אינה נקראת "הוראה", ומותר להורות הוראה כזו גם בלי רשות מרבו. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם (ח"ח עמוד קעג), שדברי הלכה שמבוארים כל צרכם בספרים, אינם נחשבים ל"הוראה".

 

שאלה: אם אני עומדת בעזרת נשים לכבוד אשה מבוגרת, והחזן אומר קדיש, מותר לי לשבת?

תשובה: מי שעומד בשעת אמירת הקדיש (עד "דאמירן בעלמא ואמרו אמן"), חייב להשאר לעמוד, ואינו רשאי לשבת. ולכן, גם אם היה יושב בשעת הקדיש, אולם עמד באמצע הקדיש לכבוד אדם זקן, אינו יכול לשבת עד שתסתיים אמירת הקדיש. וכן פסק בבן איש חי (פרשת ויחי). לכן התשובה לשאלתך, שאם נעמדת לכבוד אשה מבוגרת, אין לשבת עד שיסיים החזן את הקדיש.

 

שאלה: האם חובה ליטול ידיים בבוקר לפני שאני מתלבש? שמעתי שבזוהר הקדוש כתוב על זה דברים נוראים.

תשובה: נכון הוא, שבזהר הקדוש (הובא בברכי יוסף סימן א בשם זוהר בכתב יד) שאסור להתלבש או לגעת בכליו לפני שיטול ידיו בבוקר. וכן כתב הגאון "עולת תמיד" (דף יג). ולכן כתבו המקובלים שיש להזהר להכין את כלי הנטילה סמוך למיטתו כדי שיוכל ליטול מיד כשיקום בבוקר. אולם מן הדין אין איסור בדבר. ובפרט בדורות הללו, שאותה רוח רעה ששורה על הידיים בבוקר, אינה באותו תוקף כמו שהיתה בימי רבותינו התנאים. ולכן המיקל בזה בודאי שיש לו על מה שיסמוך. ובפרט שכן נוהגים גדולי עולם, ובכללם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה לובש בגדיו ומיד נוטל ידיו, ולא היה מקדים את הנטילה ללבישת הבגדים.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב, מנין בתורה למדנו שתפילה על מין העובר לאחר יום הארבעים היא תפילת שווא?
ולמה היא תפילת שווא?
תודה!!! י"ז כסלו תשפ"ג / 11 בדצמבר 2022

זו משנה במסכת ברכות בפרק הרואה, שרבותינו אמרו שלא מתפללים על נסים. איני יודע מקור לזה מן התורה ממש. ולמדנו כן ממה ששרה אמנו צחקה ולעגה על ברכת המלאכים שאמרו שיהיה לה בן, שהוא דבר בלתי אפשרי בגדרי הטבע. 

שלום כבוד הרב,
1. למה אסור לבצע זירוז לידה, מה הנזקים שעלולים להיות לעובר\לאישה? (כמובן באם הזירוז הוא לא בהיתר על פי הדין).
2. האם נשמת אותו וולד אולי מתחלפת בנשמה אחרת שבאה במקומה?

תודה! י"ג כסלו תשפ"ג / 7 בדצמבר 2022

הסברנו פעם בהלכה יומית, שיש שני טעמים בזה, האחד, שהאשה מכניסה את עצמה לסכנה של הלידה. ואסור לאדם להכניס את עצמו לסכנה. ומה שאחר כך ממילא תהיה לידה, זה בידי שמים, ולא נחשב שמכניסה עצמה לסכנה. הטעם השני, שהמזל של האדם תלוי ברגע המסויים בו נולד, ואסור לשנות את המזל על ידי שינוי זמן הלידה הראוי. 

שלום וברכה,
כשאני מכין קפה בשבת אז גרגירי הקפה נשארים למעלה ואי אפשר לשתות כך, האם יהיה מותר לדפוק את הכוס על השולחן כדי שגרגירי הקפה ירדו או שיש בזה משום בורר? ל' חשון תשפ"ג / 24 בנובמבר 2022

אין כאן איסור בורר. 

שלום רב.
האם היחיד כשמתפלל בציבור צריך לומר גם כן את וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין. קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרומָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עובַד גְּבוּרְתֵּהּ. קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: ה' צְבָאות מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ ו-וּנְטָלַתְנִי רוּחָא. וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קַל זִיעַ שַׂגִּיא דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ - בתפילה ובא לציון גואל או שרק החזן אומר זאת? תודה וכט"ס. כ"ה שבט תשפ"א / 7 בפברואר 2021

גם היחיד אומר את הפסוקים הללו בתרגום. תבורך,  

האם לפי הרב עובדיה נכון הדבר לשבת לפני הקדיש והאם אפשר לקבל מקור לדבר? ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

אם כוונתך לשבת ממש סמוך לקדיש, כדי שלא ישאר עומד, דעת מרן זצ"ל שאין לעשות כן, והביא ראיה לדבריו, וראיתי את הדברים בכתב ידו, וכעת אין בידי למצוא את המקור. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה