הלכה ליום שלישי כ"ו כסלו תשפ"ג 20 בדצמבר 2022

נס יהודית – סופגניות באמצע הסעודה – שמן שהיה תחת המיטה

שאלה: כתבתם שנוהגים לאכול מאכלי חלב בחנוכה, זכר לנס של יהודית, שהאכילה את האויב במאכלי חלב. מבחינה היסטורית, הנס של יהודית התרחש כמה שנים לפני נס החשמונאים, אם כן כיצד הוא שייך לחג החנוכה?

תשובה: מה שכתבנו שנוהגים לאכול מאכלי חלב זכר לנס יהודית, מקור הדברים הוא בדברי הראשונים שהוזכרו בדברי הרמ"א (בסימן תרע), שכתב שזהו טעם המנהג. ואף על פי שנס יהודית היה כמה שנים לפני שאר ניסי חנוכה, כתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וישב סעיף כד), שמאחר ואותו אויב היה ממלכי יון, וגם הוא רצה להעביר את ישראל על דתם, לכן עושים זכר לאותו הנס בימי החנוכה, כי הכל הוא ענין אחד.

 

שאלה: סופגניות שמוגשות באמצע סעודה עם לחם, האם יש לברך עליהן?

תשובה: סופגניות אלה, שברכתן בדרך כלל "מזונות", אין לברך עליהן באמצע הסעודה. אולם מאחר ויש בדבר מחלוקת הפוסקים, כתב מרן רבינו זצ"ל (חזון עובדיה עמוד יט), שנכון לברך קודם ברכת המזון ואחר כך להגיש אותן ולברך עליהן ברכת "מזונות" ו"על המחיה".

 

שאלה: שמנו בטעות ארגז עם שמן זית מתחת למיטה, וישנו עליה, האם מותר להשתמש בשמן לנרות חנוכה?

תשובה: שמן שהניחו אותו תחת המיטה וישנו עליה, השמן אסור בשתיה, מפני ששורה עליו רוח רעה. ולכן כתב הגאון בן איש חי (פרשת וישב) שאין להשתמש בו לנרות חנוכה, הואיל ויש צורך להשתמש בשמן שראוי לאכילה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד פח) דן בדבריו, והעלה למסקנה שאפשר להשתמש בשמן הזה להדלקת נרות, מכמה טעמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם סופגניה מטוגנת צריך להיות בישול ישראל דהיינו שיהודי ישים על האש? כ"ז כסלו תשפ"ג / 21 בדצמבר 2022

אם הגוי מכין אותם במקום ששייך לו, כמו מאפיה שלו, יש להחמיר שיהיה בישול ישראל ממש, אבל אם עושה כן בבית ישראל, יש כמה ספקות ואפשר להקל בזה, והמחמיר תבוא עליו ברכה. שו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן נג.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה