הלכה ליום שישי י' חשון תש"פ 8 בנובמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ברכת מזונות בטעות – ממשלת ישראל מיהודה – ענפים של הרבים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מי שטעה ובירך על לחם "בורא מיני מזונות" האם יצא ידי חובה?

תשובה: רבינו המאירי (ברכות לה.) כתב בזו הלשון: "ראיתי לקצת חכמי הדור שכתבו שבדיעבד, לחם נפטר בברכת מזונות, וכל שבירך על הפת בורא מיני מזונות יצא. ואינו נראה לי". עד כאן. ומבואר שלדעת המאירי ברכת בורא מיני מזונות אינה פוטרת את הפת (לחם). אולם מרן הבית יוסף (סימן קסח) כתב שברכת בורא מיני מזונות פוטרת את הפת. וכן מבואר בדברי הריטב"א (בהלכות ברכות) ועוד. ולכן פסק הגאון מרן רבינו זצ"ל שמי שטעה ובירך על הפת "בורא מיני מזונות", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר לברך "המוציא". (הליכות עולם ח"ב עמוד צב). וכמו שפסק הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת בלק).

 

שאלה: האם זה נכון שראש ממשלת ישראל בזמנינו הוא משבט יהודה, שהרי נאמר "לא יסור שבט מיהודה"?

תשובה: אמנם נאמר "לא יסור שבט מיהודה", והפירוש הפשוט הוא, שכל מלכי ישראל מזמן דוד המלך יהיו משבט יהודה, וכפי שאמנם היה בכל ימי בית ראשון. אולם יש בענין זה שלושה אפשרויות שנזכרו בדברי רבותינו, והביאם הר"ן (בדרשותיו בנד"מ עמוד רפב). האפשרות האחת, כי אין ההבטחה הזו קיימת אלא בזמן שיש לעם ישראל מלכות וממשלה מצד עצמם, כמו שהיינו בימי בית המקדש הראשון, שעם ישראל היו אדונים לעצמם ולא היתה עליהם ממשלה אחרת, אבל מימי בית שני שכבר פסקה המלוכה האמיתית בישראל, נעשו מלכי ישראל כמו פקידים של מלכי פרס ורומי, ולכן אינם צריכים להיות דוקא משבט יהודה. ועוד, שרבותינו במסכת סנהדרין (ה.) פירשו, שמה שנאמר "לא יסור שבט מיהודה", הכוונה היא שתמיד יהיו נגידים משבט יהודה, וגם שלא תפסק מהם התורה לעולם. וההבטחות הללו יכולות להיות מקויימות בכל הדורות, שהתורה אינה פוסקת משבט יהודה, וכן יש מנגידי עם ישראל בארץ ישראל ובחוץ לארץ שהם משבט יהודה. ועוד יש פירוש בענין זה במדרשי חז"ל, כי ההבטחה הזו שלא יסור שבט מיהודה, תתקיים רק אחרי שיבוא משיח צדקינו, ומהות ההבטחה היא, שאף על פי שנפסקה המלכות משבט יהודה אחרי חורבן בית ראשון, מכל מקום אינה פוסקת לעולם, אלא היא עתידה לחזור לשבט יהודה לאחר ביאת משיח צדקינו. ובזמן שיבוא המשיח, כבר לא תהיה השפעה לאומות העולם על ישראל, כי הכל יודו לה' יתברך, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

 

שאלה: בן אחותי, קצץ ענפים מאילנות השייכים לרשות עירונית, כדי לסכך את הסוכה בחג הסוכות האחרון, האם זה בסדר?

תשובה: מי שחתך אילנות או ענפים מאילנות של רשות ממשלתית או רשות עירונית, עובר משום איסור גזל, שהרי הרשות מופקדת על הדברים הללו מטעם כל בני המקום, ובודאי שהרשות אינה מסכימה שכל אדם יבוא ויפגע באילנות שבאותו מקום. וממילא הסוכה שבנו נבנתה באיסור, והיא סוכה גזולה, והיא מצוה הבאה בעבירה, ואסור היה לברך "לישב בסוכה" בסוכה כזו. (וראה הליכות עולם ח"ז עמוד קצט).

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה