הלכה ליום שלישי ב' שבט תשפ"ג 24 בינואר 2023

על המחיה – על מחייתה

שאלה: בברכת "על המחיה", האם יש לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", או רק "על המחיה"? ומתי אומרים על מחייתה?

לאחר שאוכלים מיני מזונות, כגון עוגות או עוגיות, או אטריות וכיוצא בזה, ואוכלים שיעור של "כזית" (כעשרים ושבעה גרם), מברכים ברכה אחרונה שהיא ברכת "על המחיה".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, כיצד יש לסיים את נוסח הברכה. האם יש לומר "ברוך אתה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה", או שיש להוסיף גם  "וְעַל הַכַּלְכָּלָה"?

ומרן הבית יוסף (בסימן רח) הביא בשם הסמ"ג, שמסיימים "על הארץ ועל המחיה". וכתב שזו הלשון שכתב רבינו משה (הרמב"ם), וגם בעל הלכות גדולות כתב כן, שיש לסיים "על הארץ ועל המחיה", ולא "על המחיה ועל הכלכלה".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ח סימן יא, הליכות עולם ח"ב עמוד קכא) הביא את דברי הפוסקים בזה, והוכיח שלא נכון לסיים "על המחיה ועל הכלכלה", והביא שכן פסק גם הגאון רבי זלמן בעל התניא בסידורו. כי זו היא נוסחת הגמרא ורוב רבותינו הראשונים, ספרדים ואשכנזים. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין (אגרות משה חיו""ד ח"ג סימן קעט אות ד) ועוד מגדולי הפוסקים.

ולגבי השאלה השנייה, מתי יש לומר "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". הנה כשאוכל מיני מזונות, שהקמח שממנו הם נעשו גדל בארץ ישראל, אז יש לברך "עַל הָאָרֶץ וְעַל מִחְיָתָהּ". ובזמנינו כמעט ולא מצוי קמח מתוצרת ישראל, כי רוב ככל הקמח מגיע מחוץ לארץ, ולכן אין לסיים "וְעַל מִחְיָתָהּ" אלא "וְעַל הַמִּחְיָה", מלבד מקרים שאוכל דבר שהקמח שלו גדל בארץ ישראל, כגון מצה שמורה מתוצרת ישראל, שאז ידוע שהקמח שלה גם הוא גדל בישראל, שהרי צריכים להשגיח היטב על החטים משעת הקצירה שלא ירטבו, ודבר זה נעשה בארץ ישראל.

ולסיכום: יש לסיים רק "על הארץ ועל המחיה", ואין לומר "על מחייתה" אלא כשמדובר בקמח שגדל בארץ ישראל.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה