הלכה ליום שישי ט' תמוז תשע"ט 12 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירות שנשרו בשבת – גדולתן של הראשונים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: יש לנו עץ בגינה, ונופלים ממנו פירות, האם מותר לאכול מהם בשבת?

תשובה: פירות שנשרו מן האילן בשבת, אסורים באכילה ובטלטול בכל יום השבת. והטעם לכך, הוא משום מוקצה, שכל דבר שהיה מוקצה בכניסת השבת (בבין השמשות), הוא מוקצה לכל השבת. ולכן הפירות הללו, מאחר והם היו על האילן בכניסת השבת, הרי שהיה אסור לטלטלם אז, ואף שלאחר מכן הם נפלו, הרי עדיין חלה עליהם תורת מוקצה מכניסת השבת. ועוד שגזרו עליהם רבותינו שלא יאכלו מהם, גזירה שמא יעלה ויתלוש פירות בשבת. ואפילו כשיש ספק אם נפלו בשבת או לפני שבת, הרי הם אסורים מספק באכילה ובטלטול, עד מוצאי שבת. (סימן שכב ס"ג).

 

שאלה: מדוע אנו מתבטלים כל כך לפני הרבנים שהיו פעם, אולי הרבנים של היום אינם קטנים מהם?

תשובה: הדורות הולכים ומתמעטים, ובפרט בדורות האחרונים, שאנו עדים לכך שנסתלקו מעלינו גדולי תורה, שלא הותירו אחריהם כדוגמתם, הן מצד תורתם וחכמתם, והן מצד מעשיהם. וכל מי שעוסק בתורה יודע שכך הם פני הדברים.

וחכמי ישראל הם אלה אשר מעידים כל דור על גדולת הדור שלפניו, שהרי מרן הבית יוסף, מתייחס בהערצה להרמב"ם, והרמב"ם לחכמי הגמרא (שהוא אינו חולק עליהם לעולם), וחכמי הגמרא לחכמי המשנה, וכן על זה הדרך.

והנה ידוע לנו על אחד המיוחד מגדולי התנאים, הוא רבי שמעון בר יוחאי שלמד אצל רבי עקיבא. ופעם אחת, נשאל על איזה דבר שהיה רבי עקיבא מחמיר בו, והיה זה לאחר שכבר נפטר רבי עקיבא. השיב רבי שמעון בר יוחאי, "כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, אם משמת חזר בו, איני יודע", כלומר, כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, ואיני יודע כעת, אולי מאחר ורבי עקיבא כבר מת, הרי שחזר בו באותה הלכה, וגם הוא מודה להקל.

ומאחר ואין זה נכון לדבר כך על רבי עקיבא, הצטער כל כך רבי שמעון על שיצא מפיו משפט כזה, בחוסר כבוד על רבי עקיבא, עד שאמרו בגמרא (נזיר נב.), "הושחרו שיניו של רבי שמעון מפני תעניותיו", כלומר, מרוב שהיה מתענה ימים רבים על דיבור כזה שיצא מפיו, הושחרו שיניו. וכאן מדובר על התנא הקדוש איש האלוקים רבי שמעון בר יוחאי, שידע את ערכו של רבו, רבי עקיבא.

ורבי עקיבא עצמו, חי בדורו של רבי אליעזר, ומובא בגמרא (סנהדרין סח.), שכאשר הוליכו את מטתו של רבי אליעזר (בהלוייה שלו), הגיעו למקום שהיה בו רבי עקיבא, וכשראה רבי עקיבא את מטתו של רבי אליעזר, היה רבי עקיבא מכה בבשרו עד שהיה דמו יורד, והיה בוכה על רבי אליעזר ואומר, "הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני לפורטן", כלומר, הרבה שאלות יש לי, וכעת שנפטר רבי אליעזר, אין לי את מי לשאול.

ורבי אליעזר מעיד על עצמו, שלא למד מרבותיו אפילו מקצת מחכמתם הכבירה, עד שאמר "ולא חיסרתי מרבותי ככלב המלקק מן הים", והעיד על תלמידיו, שלא למדו ממנו אפילו מקצת מחכמתו "שלא חיסרו ממני אפילו כמכחול בשפופרת". נמצאנו למדים, שהדורות הולכים הלוך וחסור, עד שיבוא משיח צדקינו, ואז יערה ה' רוח ממרום, ומלאה הארץ דעה את ה'. ועד אז, עלינו להחזיק במסורת הפסק, וכפי שלימדנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה כפוף תמיד לדברי האחרונים, ומכריע ביניהם על פי כללי ההוראה, וזו הדרך הנכונה בדורות הללו.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה