הלכה ליום שני כ"ג טבת תשפ"ו 12 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב אהרון בן חנה הי"ו

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה

הוקדש על ידי

משפחתו

"העוסק בבנין מתמסכן"

שאלה: מהו פירוש המאמר "העוסק בבניה מתמסכן"?

תשובה: מובא במסכת יבמות: "אמר רב פפא, טום ולא תשפיץ, שפוץ ולא תבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן".

ופירוש דברי רב פפא, שאם מצא אדם איזה ליקוי בביתו, לדוגמא, מצא קיר שנוצר בו חור, כדאי לסתום את אותו החור מיד, ולא כדאי להרחיב את החור ולתקן אותו בצורה כזו שלאחר מכן הקיר יהיה יפה במיוחד. וזהו פירוש המילים: "טום ולא תשפיץ", "טום", הכוונה לסתום, ולא "תשפיץ", שלא יעשה שיפוץ יסודי כמו שהסברנו.

ומה שאמר "שפוץ ולא תבני", פירוש הדברים, אם בכל זאת רצונך לעשות שהקיר יהיה יפה במיוחד, הרי אז כדאי לך לשפץ את הקיר ולסדרו כרצונך, אך עדיין, "לא תבני", לא כדאי להרוס לגמרי את הקיר ולבנות קיר אחר יפה במקומו. וזאת מדוע? משום ש"כל העוסק בבנין מתמסכן", כלומר, "מסכן" הכוונה לעני, וכמעט כל מי שמתעסק בשיפוצים ובבניה, נעשה עני מחמת הפסד הממון שיגרם לו.

וביאר את הדברים בספר "פלא יועץ" (ערך בנין), שבהוצאות של בניה, הרבה פעמים אדם חושב להוציא מאה אלף דולר, ולבסוף נאלץ להוציא מאתיים אלף דולר. ולכן ראוי לכל אדם שנכנס לבניה לחשוב תחילה, האם הוא יכול להוציא כפליים ממה שהוא מתכנן להוציא כעת. ואם הוא רואה שהוא אינו יכול להדחק כל כך, עליו להזהר מאד, כדי שלא יגיע חס ושלום לידי עניות. אלו דברי הפלא יועץ.

ובגמרא במסכת סנהדרין (עא.) אמרו: "בעל הנאות – סופו לבוא לידי עניות". והכוונה היא, שבני האדם חושקים מאד להגדיל את רכושם ולהיטיב לעצמם בעולם הזה, ולכן הם טורחים הרבה על יופי הבית שלהם, וכן על יופי הרכב וכדומה, ואותו אדם שרודף אחר הנאות העולם, מוציא הוצאות גבוהות ונכנס לחובות כבדים, ומגיע לידי עניות.

ודבר זה שייך בפרט בנושא השיפוצים ובניית בתים, ששם כל תוספת בבנייה, עולה הון תועפות, והאדם שנכנס לחובות בלאו הכי, נמשך עוד ועוד לקחת על עצמו התחייבות אחר התחייבות, והוא אינו שם לב שהוא מביא את עצמו לידי עגמת נפש גדולה. לעומת זאת, הצדיקים, שיודעים שאין העולם הזה עיקר, ולכן הם אינם טורחים כל כך ליפות את בתיהם הזמניים בעולם הזה, אלא עיקר דאגתם ומגמתם לחיי העולם הבא, הרי שהם מובטחים שלא יבואו לידי עניות שכזו, ועליהם נאמר (במשלי, יב, ז) "וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד".

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה