הלכה ליום שלישי י"ד טבת תשפ"ד 26 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

שירה שירן בת עדנה

בעז"ה להצלחה בדין וזכייה בתביעה

הוקדש על ידי

המשפחה

מאפים מתוקים ושוקולד חלביים

בהלכות האחרונות ביארנו, שאסרו רבותינו ללוש ולאפות פת לחם שמעורב בה חלב (וכן להיפך, עם שומן של בשר), מפני שחששו שמא יטעו ויבואו לאכול את הפת הזו עם בשר (או עם חלב), ויעברו על איסור אכילת בשר בחלב.

והזכרנו שאם יש היכר מיוחד במאפה, שהכל רואים שהוא חלבי, מותר ללוש ולאפות אותו. ולכן נוהגים במאפיות בארץ ישראל לאפות בורקס חלבי בצורת משולש דוקא, ואת שאר מיני הבורקס עושים בצורות אחרות.

מאפים שידוע שהם חלביים
כל מאפה שהדבר ידוע ומפורסם שהוא חלבי, מותר לאפות אותו אפילו בלי היכר. ולכן בחנות פיצה, שמכינים שם מיני מאפים שונים הממולאים בגבינה וכדומה, הכל יודעים שהמאפים הנראים כך הם חלביים, ולכן אין צורך בהיכר מיוחד לכל מאפה ומאפה.

שוקולד חלבי - מדבקה
והגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל (בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה יו"ד סימן ח) התרעם על מה שנהגו בזמנו בבתי החרושת בארץ ישראל, שהיו מכינים שוקולד והתחילו לערב בתוכו חלב. (בתחילה כל השוקולד היה ללא חלב). וכתב שיש בדבר מכשול גדול, כי אנשים אינם יודעים שהשוקולד יכול להיות חלבי, וטועים לאכול אותו בתוך ומיד לאחר אכילת מאכלי בשר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד נ) העיר על דבריו, שלא מצאנו את האיסור ללוש פת עם חלב, אלא לגבי פת דוקא, אבל לגבי שאר מיני המאכלים לא מצאנו איסור בדבר. ועוד, שהרי כותבים על האריזה של השוקולד בצורה ברורה שהוא מכיל בתוכו חלב, ואם כן עצם הכיתוב שנעשה מראש על מנת לארוז בתוכו את השוקולד, נחשב כ"היכר", ולכן אין לאסור להכין שוקולד חלבי כלל וכלל.

ובזמנינו שמצוי מאד, ואולי אף רוב סוגי השוקולד הינם חלביים, בודאי שאין לחוש לתקלה בדבר. וכל שכן כאשר יש מדבקה על המאפה או על שאר מיני המאכל שהם חלביים, שאז חשב הדבר כ"היכר" ואין לאסור להכינו.

מיני מאפה מתוקים
לגבי עוגות ועוגיות ושאר מיני מאפה מתוקים, כתב גדול האחרונים רבינו הגאון מהרימ"ט (סימן יח): "כל גלוסקאות (עוגות) הנקראים "אלחשו", המשוחים באליה (שמורחים אותם בשומן כבש), מותרים, לפי שאין דרך לאוכלם עם גבינה, כיון שהם מיני מתיקה".

והאלחשו שעליו דן המהרימ"ט, הוא ידוע עד היום, שמכינים אותו יוצאי יוון והסמוכים אליהם, בימי הפורים, והם כעכים הממולאים באגוזים וסוכר, שהיו רגילים למרוח על גביהן שומן מן החי (ובזמנינו מצוי שומן צמחי). ומסביר הגאון המהרימ"ט, שמאחר ולא רגילים לאכול עוגות כאלה עם חלב (או בשר) ממש, הרי שהן אינן בכלל הגזירה שגזרו רבותינו שלא ללוש עיסה עם חלב או בשר.

וכן פסק להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לאחר שהאריך בדין זה, שכל מאפה שאין רגילות לאכול אותו עם בשר או עם חלב, כגון עוגות ועוגיות, אין לאסור ללוש אותו עם חלב (או עם שומן בשר).

שאלות ותשובות על ההלכה

יש הרבה אנשים ונשים שנוהגים לאכול בבוקר מאפה או עוגה עם כוס קפה או נס קפה בתוספת חלב ויש מצב שהם יטעו ויכשלו באכילת בשר וחלב. לכן לא ברור לי ההיתר ללוש עוגות או מאפה עם שומן בשר. י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

ההערה שלך נכונה מאד. ואולי בזמן שכתבו זאת הפוסקים, לא היה מקובל לשתות חלב עם עוגה. ובזמן הזה באמת נראה שהנך צודק ויש להחמיר בזה. אלא שבלאו הכי לא עושים כך בזמנינו, וכשעושים מאפים בשריים הדבר ניכר עליהם היטב. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה