הלכה ליום שישי י"א סיון תשע"ט 14 ביוני 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הגרלת מפעל הפיס – טבעת שאי אפשר להסירה

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם נכון הדבר שמרן זצ"ל התיר בסוף ימיו למלא לוטו?

תשובה: בשו"ת יביע אומר (ח"ז חו"מ ס"ח וח"י יו"ד סי' נח אות כג), דן מרן זצ"ל בדין השתתפות בהגרלת הלוטו, והעלה שיש לאסור להשתתף בהגרלה זו, משום שהמשחק בהגרלה זו דינו כדין "המשחק בקוביה" שאסור משום גזל. ועיקר הטעם הוא, משום שהמוני האנשים שנותנים את כספם למפעל הפיס, נותנים את הכסף כדי שיזכו בהגרלה, ואינם גומרים בדעתם להקנות את כספם למפעל הפיס גם במקרה שיפסידו בהגרלה. (דין זה נקרא "אסמכתא לא קניא"). ולכן השימוש בכספי ההגרלה, אסור משום "גזל". גם הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"ב ס"ל) כתב לאסור את ההשתתפות בהגרלה כזו.

אמנם יש אומרים, שמאחר ומפעל הפיס משתמש בחלק מהמעות שנותנים לו לצרכי צדקה להקמת בתי ספר תורניים וכדומה, אם כן המשתתפים גומרים ומקנים את כספם לטובת המטרות הללו. ויש יסוד לדבריהם מדברי הרמ"א (ח"מ סימן שע סי"ט). ולכן אמרו שגם מרן זצ"ל יודה שבאופן זה יש להקל בדבר. ולמעשה הגאון רבי עובדיה בן הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א (ראש ישיבת אהל יוסף), כתב בספרו עין משפט (סימן רז עמוד תרמה) שהוא היה אצל מרן זצ"ל בערוב ימיו כארבעה חודשים לפני פטירתו, והיתה לו שיחה עם מרן זצ"ל בנדון זה, ומרן זצ"ל אמר לו, שאפילו אם רק מיעוט מן הכספים של מפעל הפיס עובר לצרכי צדקה, בכל זאת די בכך כדי שהקונים יקנו את כספם בלב שלם למפעל הפיס. ולכן המיקל בזה, יש לו על מה שיסמוך. ושם (בספר עין משפט) האריך בדין זה.

אולם יש לדעת כי על פי מוסר תורתינו הקדושה ואמונתינו בהשגחת השם יתברך בעולמו, אין זה נכון שאדם יבזבז כספו על כרטיסי הגרלה כאלה, שהסיכוי לזכות בה הוא אפסי ממש, ואומרים בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שלכל היותר הרוצה למלא כרטיס הגרלה, יעשה כן פעם אחת בשנה בתורת השתדלות לפרנסתו. וברור שאותם המאבדים כספם וקונים כמה כרטיסים וכדומה, הרי מגלים בכך כי הם נעדרים מן האמונה בה' יתברך שהוא זן ומפרנס לכל, וכל ההשתדלות שלהם לא תועיל להם כלל ועיקר, והם מביאים עצמם לידי שפלות גדולה, ויש עושר השמור לאדם לרעתו. ולכן גדולי עולם כמו הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל התנגדו לכל ענין ההימורים בכספים, שידוע שרבים נפלו בפח ההימורים ואיבדו את עולמם ה' ירחם. לפיכך, שומר נפשו ירחק מן ההגרלות הללו, ואם ירצה להשתתף בהגרלה לעתים, יש לו על מה שיסמוך.

 

שאלה: האם חובה להסיר את הטבעות מהיד בשעת נטילת ידיים? יש לי טבעת שאיני יכולה להסיר אותה מהיד.

תשובה: בנטילת ידיים, אסור שיהיה דבר שחוצץ בין היד לבין המים. וטבעת שהיא מהודקת לגוף, הרי היא חוצצת בנטילה ולכן יש להסירה. ונוהגים להסיר את הטבעות אפילו כשאינן מהודקות לגוף. ומעיקר הדין, טבעת שלא מסירים אותה אף פעם, אין צורך להסירה בזמן הנטילה. ולכן במקרה שבשאלה, שמדובר בטבעת שאי אפשר להסירה מהיד, הרי שמותר ליטול ידיים עם הטבעת הזו. ומכל מקום נכון ללכת למומחה שיסיר את הטבעת, כי בטבילה ממש נוהגים להסיר כל דבר החוצץ, ובפרט טבעת מהודקת שיתכן ויהיה דבר החוצץ ממש בינה לבין האצבע.

שאלות ותשובות על ההלכה

בוקר טוב
לאור הדברים האמורים שמותר לתת צדקה מכספי מעשר לאותם הגרלות שעושים מוסדות תורה וארגוני חסד והצלה, האם על פי האמור בתשובה של מפעל הפיס, כיום יש תוכנית מנויים, שכל חודש נותנים 60 ש"ח ויש הגרלות, ומכיון שמפעל הפיס מממן בניית תלמודי תורה ועוד פעילויות תורניות כפעילות כתיבת חיבורים תורניים, הרי חשוב מפעל הפיס כמוסד צדקה כמבואר בתשובה שלכם, האם כאשר אני נותן את המנוי וגומר בליבי לצורך צדקה, מותר לי לתת את הכסף הזה מכספי מעשר?
תודה רבה מראש על תשובתכם
ישראל מאיר י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

בודאי שתרומה למפעל הפיס אינה נחשבת לצדקה. כל מה שהסברנו שיש שם גם פעילות של צדקה, זו סברא נכונה כדי לומר שגם אדם שלא זוכה, עוד נחה דעתו בכך שכספו לא ירד לטמיון, אלא יהיה בו גם שימוש ראוי. אבל הממלא כרטיס כזה לא קיים מצות צדקה, ואי אפשר לקנות כרטיסים כאלה מכספי מעשר. תבורכו, השאלה יפה מאד. 

בקהילתנו הרבה מגיוס הכספים נעשה ע״י ראפלים(הגרלות) לישיבות הקדושות. האם מותר לספרדי להשתתף בהגרלה כזאת? כמו כן, האם נחשב צדקה שתורם כך? כי הרי כל הכסף של כרטיסי ההגרלה הולך לישיבה או לבית הכנסת? האם אפשר להשתמש בכספי מעשר לקנות כרטיס כזה? ג' אלול תשע"ט / 3 בספטמבר 2019

מותר להשתתף בהגרלות הללו, ומותר לשלם עבורן מכספי מעשר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה