הלכה ליום ראשון ט"ו טבת תשפ"ו 4 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיה בת שמחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

דינים בתפילת התשלומין

ביארנו, שאדם ששכח ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים אותה, שלאחר שיתפלל את התפילה הבאה אחריה, יחזור להתפלל שוב את "תפילת העמידה", כדי להשלים את התפילה ששכח. וזו היא שנקראת "תפילת התשלומין".

איזו תפילה להקדים?
הבא להתפלל תפילת תשלומין, צריך להקדים תחילה התפילה ששייכת באותו הזמן, ואחר כך יתפלל התפילה השניה שהיא לשם תשלומין, וכגון אם לא התפלל שחרית, ומתפלל פעמיים מנחה, צריך שתהיה התפילה הראשונה לשם מנחה, והשניה לשם שחרית, דהיינו שיכוון כך שתפילה זו היא לשם תפילת מנחה, וזו לשם תפילת שחרית.

ואם הפך ביניהן, אפילו במחשבה בלבד, ואפילו בשוגג, והתפלל הראשונה לשם תשלומי שחרית והשניה לשם מנחה, לא יצא ידי חובת תשלומי שחרית, וצריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית לתשלומי שחרית.

ומכל מקום כשהפך ביניהן במחשבה בלבד, טוב שקודם שיחזור ויתפלל התשלומין יעשה תנאי של נדבה ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה זו לחובת התפילה, ואם איני חייב לחזור, תהיה תפילה זו תפילת נדבה". ואם התפלל שתי תפילות בסתם, בלא שיחשוב איזה מהם לתפילת החובה ואיזו מהן לתפילת התשלומין, יצא ידי חובה.

ואף על פי שביארנו שאין להתפלל תפלת נדבה בזמן הזה, מכל מקום במקרה שיש צורך חיוני בדבר, כגון באופן שלפנינו, רשאים להתפלל תפלה "על תנאי נדבה".

ולסיכום: מי ששכח או נאנס ולא התפלל תפילה אחת, עליו להשלים את אותה התפילה. וכיצד הוא משלים? אם התפילה ששכח היא תפילת שחרית, הרי שמיד בסיום תפילת המנחה, יחזור ויתפלל שוב את תפילת העמידה, לשם תפילת שחרית. וצריך שתהיה התפילה הראשונה לשם תפילת מנחה, ורק השנייה לשם תפילת התשלומין של שחרית.

וכן יעשה אם שכח להתפלל מנחה, שבסיום תפילת ערבית, יחזור לעמוד ולהתפלל תפילת העמידה של מנחה. וכן על זה הדרך.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה