הלכה ליום שני כ"א סיון תשפ"ב 20 ביוני 2022

ברכו את ה' המבורך

שאלה: בשעה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", ועונים לו הקהל "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", האם יש לעמוד ולכרוע, או שאין בזה צורך?

תשובה: לענין החיוב לעמוד בזמן אמירת "ברכו את ה' המבורך", מצאנו שיש בזה חילוקי מנהגים ידועים בין הספרדים והאשכנזים, כי מנהג האשכנזים לעמוד בעת אמירת ברכו, ומנהג הספרדים להשאר יושבים. ויש מן האשכנזים שמקפידים לעמוד באמירת ברכו אף מפי העולה לתורה, ולא רק כשהיא נאמרת מפי השליח ציבור. ומכל מקום מנהג הספרדים שלא לחוש לזה כלל. וגם גדולי הספרדים ששמענו שמעם לא נהגו בזה. (ובקדיש וברכו שלפני תפלת ערבית של שבת, גם הספרדים נוהגים לעמוד, על פי דברי רבינו האר"י, ויש מיוצאי חלאב ומיוצאי מרוקו שלא נהגו בזה).

ולגבי הכריעה באמירת "ברוך ה' המבורך", נזכר מנהג כזה בדברי הראשונים, במחזור ויטרי ובספר ארחות חיים ועוד. והגאון המשנה ברורה הביא שבספר מגן גבורים נדחק הרבה למצוא טעם למנהג זה, והמשנה ברורה עצמו (בביאור הלכה סי' קיג) הביא סמך לזה מן הפסוק בדברי הימים (א' פכ"ט) "ויאמר דוד לכל הקהל, ברכו נא את ה' אלהיכם, ויברכו כל הקהל לה' אלהי אבותיהם, ויקדו וישתחוו לה' ולמלך". וכמה מן האחרונים הביאו עוד טעמים למנהג זה. אמנם בספר מקור חיים להגאון רבי יאיר בכרך כתב, שבכל הוספת כריעות שלא נזכרו בתלמוד, יש חשש איסור של מוסיף על תקנות חז"ל בכריעות, וכן כתב בספר שלחן טהור, שאין לנהוג במנהגי הכריעות הללו, ובהגהה שם כתב שלא מצינו מקור נכון למנהג זה, ובטעות יסודו. גם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל היה סובר שאין לכרוע בברכו, מפני שיש בזה חשש הוספה על תקנות חז"ל בכריעות.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כתב לדחות טענה זו של חשש איסור בהוספת כריעות, שהרי מצינו כמה וכמה כריעות שאנו כורעים אף על פי שלא תיקנו לנו רבותינו כריעות אלו, וכגון, בעת אמירת "ויעבור ה' על פניו" שנוהגים לכרוע על פי דברי המקובלים, ולא חששו הפוסקים מפני איסור הוספה על תקנת חז"ל בכריעות בענינים אלו.

ומכל מקום, הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו, ועליהם להשאר במנהגם ולא לכרוע בזמן אמירת ברכו, וכמו שנוהגים כן רבותינו הספרדים מאז ומעולם, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא היה נוהג לכרוע כלל בזמן אמירת ברכו, ועל כן אין לנהוג בכריעות אלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לעניות דעתי הבן איש חי מביא שצריך לכרוע האם זה נכון? כ"ד סיון תשפ"ב / 23 ביוני 2022

בדיוק להיפך (בן איש חי פרשת בשלח). אלא על הספרדים לנהוג כפי מנהג הספרדים שלא מכופפים את הברכיים. 

שלום כבוד הרב.
אם בתור ספרדי עד עכשיו נהגתי לכרוע, וכבר הרבה זמן ששמעתי שספרדים לא כולם נוהגים אבל מכח ההרגל המשכתי וסמכתי על אלו שכן כורעים. עכשיו לאחר שקראתי זאת אני רוצה לשנות ולא לכרוע, האם עליי לעשות התרת נדרים? כ"ג סיון תשפ"ב / 22 ביוני 2022

אין צורך בהתרת נדרים, אדרבה, מעתה עליך לנהוג כהלכה. 

האם מדובר לא לכרוע כלל או שיש חילוק בין ערב שבת קודש לשאר ימי חול? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

בליל שבת נוהגים לעמוד באמירת ברכו את ה' המבורך. ובני מרוקו ובני חלאב לא נהגו בזה. אך כאן בארץ ישראל פשט המנהג לעמוד.

הרי בכדי למנוע טעות כדאי להוסיף, שבתפילת ערבית של ערב שבת קודש - כן יש לעמוד בקדיש ואמירת ברכו. י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

נכון הוא, שנוהגים לעמוד באמירת ברכו בליל שבת שלפני ערבית, שאז מקבלים תוספת רוח. ויש שלא נהגו לעמוד, והם בני מרוקו ובני חלאב. אבל בירושלים המנהג פשוט לעמוד. ותשובה זו תופיע בהלכה היומית.

אפשר לדחות את דבריו של הרב דוד יוסף די בפשטות. "ויעבור ה' על פניו" ,אינה ברכה. כל הקפידה היא דווקא בברכות. ברכו את ה' המבורך נידון כברכה (ראה אחרונים). י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

עדיין יש מקום לדברי הגר"ד יוסף, שהרי ברכו את ה' המבורך גם כן אינה ברכה.

אחר בקשת מחילת כ"ת ברצוני לציין כי לכאורה דבריכם "הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו" אינם נכונים, ובפרט קהילת הטריפוליטאים (לוב) נהגו לכרוע ב"ברכו" למיטב זכרוני.
וכיון שיש סמך למנהג, מדוע שלא נניח להם לישראל? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

בכל בתי הכנסיות של הספרדים כיום, נוהגים לעמוד בעניית ברכו, או להגביה מעט, כעין הידור. ואין זה מנהג יוצאי טריפולי דוקא. אבל במקור המנהג, בארצות המזרח, ובירושלים עיר הקודש, לא נהגו בכריעות אלה כלל. וכאן למדו לכרוע מהאשכנזים, ואין זה מנהג ותיקין אצלינו.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה