הלכה ליום שישי כ"ח ניסן תשע"ט 3 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירוק חלונות – לעצום עיניים באוטובוס – רחוב על שם רב

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לפרק בשבת את חלונות הזזה, כדי שהבית יהיה יותר מאוורר?

תשובה: הרמב"ם (פ"י הלכה יד) כתב: "המחזיר בשבת דלת וכו', הרי זה תולדת בונה". כלומר, כשם שיש איסור לבנות באבנים בשבת, כך אסור להרכיב דלת בשבת. וכן אסור לפרק את הדלת. וכן הדין לגבי חלונות. וכך פסק גם מרן בשלחן ערוך (סימן שח ס"ט). ואמנם יש אומרים שאין בזה איסור ממש מן התורה, אלא רק איסור מדרבנן. והגאון החזון איש כתב, שכאשר הדלת או החלון מונחים בצורה רפויה, יש מקום להקל בפירוק או החזרת דלת או חלון כזה בשבת. אבל למעשה מרן זצ"ל כתב שאין להקל בדבר, שיש כאן חשש איסור תורה, ובפרט בחלונות שמורכבים בחוזקה, וקצת קשה לפרק אותן. ורק אם יש צורך בדבר, כגון במקום שסועדים שם בשבת וחם מאד, אפשר לומר לגוי שהוא יפרק את החלונות. וכן פסק הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף (סימן שז). והביא דבריו להלכה מרן רבינו זצ"ל בחזון עובדיה (ח"ה עמוד רפו).

 

שאלה: האם מותר לי לעצום עיניים באוטובוס, וכך לא אראה כאשר יכנס אדם זקן ולא אצטרך לעמוד מפניו?

תשובה: נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. ובגמרא (דף לג.) אמרו, שמי שעוצם עיניו כדי שיחשבו שלא ראה את הזקן, הרי זה רשע. ושאלו בגמרא, האם מותר להעצים עיניו לפני שיגיע אדם זקן, כדי שלא להתחייב בכלל לעמוד מפניו, תלמוד לומר "תקום ויראת". ופירש רש"י, יש לך לירא מהבורא היודע מחשבותיך שאתה מבקש להפטר ממצוותו. וכן פסקו הפוסקים, וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן רמד סעיף ג), "אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו".

 

שאלה: רחוב שקרוי על שם רב, כמו רחוב שנקרא על שם רבי עקיבא, האם מותר לקרוא לו "רחוב עקיבא"?

תשובה: אסור לאדם להזכיר את שם רבו, או תלמיד חכם, בשמו הפרטי ללא תוספת תואר "הרב". ולכן אנו מקפידים לקרוא לרבותינו תמיד בתוספת תואר כבוד לפני השם הפרטי. ולגבי רחוב, נראה שאם יש צד זלזול בקריאת הרחוב ללא תואר הרב, באופן שצורם לאוזן, כמו רחוב רבי עקיבא, הרי שאסור לקרוא לרחוב ללא תוספת תואר "רבי". וכן נכון להחמיר בזה גם לגבי רחובות אחרים, כמו רחוב "רבי חי טייב". ובמקרה שאין שם זלזול בשמו של הרב, והרחוב רק נקרא על שמו, אין בזה איסור מצד הדין. ולכן רחוב שנקרא על שם רב עם שם משפחתו, כמו רחוב "רבי שמעון אגסי", שרגילים לקרוא לו רחוב אגסי, אין איסור בדבר, וכמו שאנו קוראים לספרים שנקראים על שם המחבר, בלא תוספת "הרב". ולמשל ספר "חזון עובדיה", שאינו נקרא ספר "חזון רבי עובדיה", משום שכאן הזכרת השם היא רק זכר לשם המחבר, ואין כאן שום זלזול. (ועיין ב"מ פד: ואסיקו להו רבי אלעזר על שמיה). ובגמרא במסכת יבמות (דף קה.) מובא, שמשפחה אחת היתה בירושלים והיו בניה מתים בני שמונה עשרה שנה, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, אולי אתם ממשפחתו של עלי הכהן? לכן לכו ועיסקו בתורה כדי שתאריכו ימים! ושמעו בקולו ועסקו בתורה וחיו. "והיו קוראים להם משפחת יוחנן על שמו". ומשמע שבמקרה שאין זלזול בהזכרת השם, מותר לקרוא למשפחה על שם רב גדול אף בלא תוספת תואר כבוד. והוא הדין לרחוב. (אולם בגמרא במסכת ראש השנה (יח.) מובא אותו מעשה, ושם נכתב "והיו קוראים להם משפחת רבן יוחנן על שמו").

 

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה תמוה, איך אנו מזכירים שמות תנאים ואמוראים ללא הרב וכדו', כמו הלל ושמאי ואביי ורבא ושמואל וכדו'. ל' ניסן תשע"ט / 5 במאי 2019

משום ש"גדול מרבן שמו", אותם תנאים שאנו מזכירים בלא תואר הרב, הוא משום שמרוב גדולתם, עצם הזכרת שמם היה מעורר כבוד. ולכן הם נקראים רק בשמותיהם, ואדרבא, יש זלזול בהם אם נאמר "רבי הלל", כי הלל הזקן היה גדול מרבי הלל האמורא שהיה אחר כך, והתואר "רבי" לא יוכל לשקף את גדולתו. וכמו שמזמן משה רבינו היו קוראים לו משה. ורק בפניו היו משתמשים בתואר נוסף, כמו שנאמר, "אדוני משה כלאם". 

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה