הלכה ליום שלישי ד' ניסן תשע"ט 9 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה בקרוב של

הרב דוד אברהם בן מרסל סימי

בתוך שאר חולי ישראל, כדי שיוכל לשוב לשבת על התורה ועל העבודה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

והגדת לבנך - והוספה בענין הבחירות

----------------------

בענין הבחירות, נתבקשו מהני תרי צנתרי דדהבא, הגאונים בני מרן זצ"ל, לחרוג מן השורה, ולהודיע בשער בת רבים, כי חלילה לנטות מן הדרך אשר הטווה לנו מרן רבינו זצ"ל, אשר מסר נפשו להרמת קרן התורה, ויסד את תנועת ש"ס הפועלת על פי דרכו מצוותו ובקשתו, ומצוה רבה לתמוך ולסייע לתנועה זו, לשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

----------------------

שאלה: האם מקיים אדם את מצות "והגדת לבנך" בליל הסדר, גם כאשר הוא מלמד את בנותיו על נס יציאת מצרים, או שאינו מקיים את המצוה, אלא מי שמלמד את בניו דוקא?

תשובה: הנה נאמר בתורה, "והגדת לבנך" לגבי מצות לימוד הבנים על נס יציאת מצרים בליל פסח. ולכן אנו נוהגים ששואלים הקטנים ארבע קושיות, והאב משיב להם כל אחד לפי חכמתו, ומספר להם מענין נס יציאת מצרים, אם על ידי קריאת ההגדה, ואם בתוספות של דברים אחרים. אך באמת יש להסתפק בדבר, האם עיקר מצות והגדת לבנך שייכת גם לגבי בנות. שהרי מפורש בתורה נאמר והגדת "לבנך", ומשמע שהבנות אינן בכלל המצוה. אלא שיש מקום לומר שמה שנאמר בתורה "לבנך" אין הכוונה בזה למעט את הבנות, אלא נקטה התורה לשון כללית, ששייך לפרשה אף לבנות.

ומרן רבינו הגדול זצוק"ל, האריך בענין זה בספרו שו"ת חזון עובדיה (סימן כא), והביא ראיה שאף הבנות הן בכלל מצוה זו. שכתב התרומת הדשן, שאסור לתת לילד קטן מצה בערב פסח. וטעם הדבר הוא בכדי שתהיה המצה חדשה לילד בליל פסח, בכדי שיהיה שייך לדבר איתו על מצוות המצה (כמו שאנו אומרים "לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך"). וכתב המגן אברהם על דברי התרומת הדשן, שהוא הדין שאסור לתת לבת קטנה מצה בערב פסח, בכדי שתהיה המצה חדשה עבורה. ומוכח מזה שאף הבנות שייכות במצות והגדת לבנך.

ועוד הביא ראיה לדבר, שהרי אמרו חז"ל בגמרא (פסחים קטז.), חכם (אם הבן חכם), בנו שואלו. (כלומר, הבן שהוא חכם ויודע לשאול שאלות, הוא ישאל בליל פסח, ואביו ישיב לו). ואם אינו חכם, אשתו שואלתו. ומבואר אם כן בגמרא, שמה שנאמר בתורה "והגדת לבנך", אין זה בכדי למעט את הבנות, אלא אף הן שייכות במצוה זו, שהרי אפילו אם אין לאדם ילד שישאל, אשתו שואלת והוא משיב. משמע שעיקר המצוה היא בסיפור יציאת מצרים, לבניו או לבנותיו או לאשתו.

וגם באמת מצד הסברא, מסתבר שאין לחלק בין בנים לבנות בענין סיפור יציאת מצרים, שהרי מטרת סיפור יציאת מצרים, היא כדי להחדיר בלבותיהם הרכים של הילדים, את האמונה שלנו בה' יתברך, שגאלנו ממצרים, ועשה אותנו לעם סגולה, וקדשנו בכל מצוותיו. ובענין האמונה בה' אין שום חילוק בין בנים לבנות. ואדרבה, אמונתן של בנות ישראל ונשות ישראל עמדה לישראל בכל הדורות יותר מאמונתן של הבנים והאנשים, וכמו שאמרו רבותינו בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, שהיו הן דבוקות יותר באמונה בה' יתברך. וכן היה בכל הדורות, כשעמדו ישראל בנסיונות קשים ומרים, היו הנשים מוחזקות יותר באמונתן בה', וכן מבואר בגמרא בכמה מקומות.

ולכן לסיכום, אף הבנות בכלל מצות והגדת לבנך, ויש לספר להן בהרחבה כמה שניתן מענין סיפור יציאת מצרים, לקיים את מצות התורה ללילה זה. ואסור לאדם להתמקד בסיפור יציאת מצרים עם בניו דוקא.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה