הלכה ליום רביעי י"ז אדר ב תשפ"ד 27 במרץ 2024

היוצא מביתו בימי הפסח

שאלה: אנו נוסעים לארצות הברית לחג הפסח, (יהיה לנו שם רכב, אך אנו גרים אצל אחי). אנו יוצאים יומיים לפני פסח. האם זה בסדר שנסמוך על מכירת חמץ על כל החמץ שיש לנו בבית בישראל?

תשובה: נסביר את השאלה. מי שיוצא מביתו בימים הסמוכים לפסח, ואינו מתכוין לחזור לביתו לחג הפסח, הדין הוא, שעליו לעשות "בדיקת חמץ" בביתו לפני שיצא מהבית. ויעשה בדיקת חמץ בלי ברכה, ולאור הנר כפי שעושים תמיד. (כף החיים סימן תלו אות ו).

אך בשאלה שלפנינו, מדובר במשפחה שעוזבים את הבית לכל ימות הפסח, ולא מנקים את הבית מכל החמץ שבתוכו, אלא משאירים חמץ בארונות הבית וכדומה. וסומכים על כך שעושים "מכירת חמץ", וממילא כל החמץ שבבית יהיה מכור לנכרי (לגוי). ובאופן כזה לכאורה אין צורך אפילו בבדיקת חמץ, שהרי אין ספק שהבית מלא בדברי חמץ, אבל הם אינם שייכים ליהודי, אלא לנכרי שקונה אותם במכירת חמץ, וחמץ של הגוי, אין חיוב למכור אותו במקרה כזה.

הפסד מצוות "תשביתו"
אולם עדיין יש לפנינו שתי בעיות. הבעיה הראשונה, אדם כזה שיצא מהבית לכל ימות הפסח, יפסיד את מצוות בדיקת חמץ וביעור חמץ (שהיא מצוות "תשביתו"). ובגמרא במסכת מנחות (מא.) מבואר שלפעמים אדם נענש על כך שהוא מפקיע (פוטר) את עצמו ממצוות עשה.

מכירה שתחול לאחר זמן הבדיקה
בעיה נוספת, שהרי מכירת חמץ הנהוגה בכל המקומות, נעשית באופן כזה, שהחמץ נמכר לנכרי ביום י"ד בניסן, שהוא יום ערב פסח, בבוקר. וממילא, בליל י"ד בניסן, שהוא הזמן שבו חייבים לערוך "בדיקת חמץ", החמץ עדיין לא נמכר לנכרי. ולכן יש מקום לומר שאדם כזה חייב לבדוק את החמץ שלו, שהרי הוא עדיין שלו עד למחרת היום. וכן באמת דעת החיי אדם (כלל קיט) ועוד. שמאחר ובזמן שחלה החובה לבדוק את החמץ, יהודי זה מחזיק ברשותו חמץ, הרי שעליו לבדוק אותו, אף על פי שלמחרת הכל ימכר לנכרי.

הדין למעשה
ולמעשה פסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (והובא באור לציון ח"ג, ז, יט), שהנכון הוא, שאדם כזה לא ימכור את כל חדרי הבית במכירת חמץ, אלא יבדוק חדר אחד (בלילה האחרון לפני שיוצא מביתו, או בסמוך ליציאה ממש), ויקיים בזה מצוות בדיקת חמץ. ושאר החמץ יהיה כלול במכירת חמץ. והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (סימן תלו) כתב, שאם לא בדק את החמץ, נכון שידאג למכור את החמץ שלו לגוי כבר מיום י"ג בניסן, כדי שלא יכנס לחיוב בדיקת חמץ.

ובמקום שנמצא, אם יש לו שם רכב, צריך שיערוך בדיקת חמץ ברכב שלו בליל י"ד בניסן, כבכל שנה. ואין לברך על בדיקת חמץ ברכב. (שלמי מועד עמוד שיג).

ולסיכום: מי שנוסע כמה ימים לפני פסח למקום אחר, נכון שיערוך בדיקת חמץ באחד מחדרי הבית, וחדר זה יהיה נקי מחמץ, ואת שאר החמץ ימכור במכירת חמץ. ואם יש לו מכונית במקום שבו הוא מבקר, עליו לבדוק חמץ במכונית במקום שנמצא שם בליל י"ד בניסן. אך לא יברך על בדיקת המכונית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה