הלכה ליום שלישי א' ניסן תשפ"ד 9 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת בננו

עוז בן דרורה ז"ל

שהיום חל יום השלושים. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הוריו

הכשר סיר לחץ, מיקסר ועוד - והערה חשובה בענין צורת ההכשר של השיש

בעקבות דברים שכתבנו בענין צורת ההכשר של השיש, שלח אלינו הגאון רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א, ראש המכון למצוות התלויות באר, הערה נחוצה בענין הזה, והנה היא:

בענין מה שנכתב: 'דין השיש שבמטבח הרי הוא כדין השלחן, ואפשר להכשירו לפסח על ידי שיערו עליו מים רותחים מכלי ראשון אחרי ניקוי יסודי',

הנה, חשוב להדגיש, שכאשר השיש עשוי מאבן, אכן דינם ככלי אבנים, שאפשר להכשירם. וכך הדין לגבי שיש חברון, שיש גרניט [אפילו שממלאים החריצים בחומרים שונים]. וכן הדין בשיש קיסר [הגם שהוא עשוי מאבנים שחוקות, ראה מה שכתבתי בזה בתנובות שדה גליון 173 שכן עיקר הדין].

אולם זאת יש לדעת, שבימינו מצוי לרוב שיש שדינו כחרס ולא אבן, וכגון גרניט פורצלן. שיש למינם. שיש דקטון – שהם סוגי שיש חדשים שהמרכיב העיקרי בהם הוא חרסית כ 94% ועוד 4% זכוכית ופיגמנטים. ועוד 2% של דבקים וסיבים. כל החומר מעורבב לחומר אחיד, ונכנס לצריפה בכבשן בחום של 1200 מעלות. ודינו אם כן חרס גמור, ולא מועילה לו הכשרה כלל.

וממילא כדי להשתמש בשיש ללא חשש, הפתרון היחידי יהיה לצפות את השיש באחד הציפויים המצויים בשוק, והטוב מביניהם הוא הטפט, שהוא אטוס לחלוטין, ומונע ממים להיכנס בין השיש לכיסוי, ועוד חסרונות שיש בציפויים האחרים.

בברכת פסח כשר ושמח

----------------------

הכשר סיר לחץ, מיקסר ועוד

כפי שביארנו, כל כלי יש להכשיר אותו באותו אופן שהוא בלע את האיסור, ולדוגמא, סיר שבישלו בתוכו מרק חמץ, יש להכניס אותו לכלי אחר גדול מלא רותחים המבעבעים על האש, וכך מכשירים אותו לפסח. ופעולה זו נקראת "הגעלה". (הגעלה, פירושה, פליטת ודחיית דבר אחד מתוך דבר אחר, וכאן מוציאים את המאכל מתוך הסיר).

סיר לחץ
לכן גם "סיר לחץ", די לו שיגעילו אותו בתוך כלי גדול עם מים רותחים (כשהם מבעבעים). ואף על פי שהחום בסיר לחץ בזמן הבישול מגיע ל-120 מעלות (צלסיוס), שהוא יותר מן החום הנמצא בסיר רגיל מלא מים רותחים, שלא מגיעים ליותר מ100 מעלות, בכל זאת, אין הבדל בין דרגות החום לגבי דיני הכשרת כלים, וכל ההתייחסות היא רק לאופן הבליעה. לפיכך, כל דבר שבולע נוזלים על האש, כמו סיר, די לו בהגעלה במים רותחים בתוך כלי גדול שבתוכו מרתיחים את המים (כלי ראשון). ודבר שבולע ב"כלי שני", כמו לדוגמא, קערת מתכת, ששמים בתוכה מרק רותח מכלי ראשון (הסיר), הרי הקערה היא "כלי שני", ודי לה בכך שישפכו עליה מים רותחים מכלי ראשון (מן הקומקום), ועל ידי כך מכשירים אותה לפסח. וכן הדין גם לגבי סיר, שטיגנו בתוכו פלאפל חמץ, שאף על פי שהשמן מגיע לדרגה של 190 מעלות, בכל זאת די לאותו הסיר שיגעילו אותו במים רותחים כמו שכתבנו, ואין צורך להגעיל אותו בתוך כלי עם שמן.

כלי אבן
אבל "תבניות", או "סיר פלא", שאפו בתוכן עוגה, אי אפשר להגעיל אותן באמצעות מים רותחים, שהרי הן בלעו דבר יבש, ולכן ההכשר שלהם הוא באש ממש, ופעולה זו נקראת "ליבון". ובזמנינו במקומות שגרים הרבה שומרי תורה, יש אנשים שמסדרים מקומות לליבון כלים לפני הפסח, ובדרך כלל עושים זאת באמצעות "ברנר" של אש.

כלי אבן, דינם ככלי מתכת, שיש להכשירם באותו אופן שהשתמשו בהם בחמץ. לפיכך, כשם שאת התבניות של התנור ניתן להכשיר רק באמצעות ליבון, כמו כן הדין לגבי "אבן שאמוט", שמניחים אותה בתנור ושמים עליה מאפים, שיש ללבן אותה באש. אלא שאבן זו, אינה מחזיקה מעמד בחום גבוה כל כך, ועוד שיש אומרים שמאחר שהיא אינה אבן טבעית, יתכן שהיא עשויה מחומרים שלא ניתן להכשיר אותם לפסח, ולפיכך, לא ניתן להכשיר "אבן שאמוט" לפסח.

מיקסר
מעיקר הדין, היתה אפשרות להכשיר את המיקסר (מערבל מזון) על ידי פירוק כל החלקים, וניקוי יסודי. אולם מאחר והשימוש במיקסר כולל שימוש בקמח, והקמח נכנס לתוך החריצים השונים של המיקסר, לכן המלצת גדולי ההוראה היא, שלא להשתמש במיקסר זה בפסח. וכן פסק הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקוט יוסף סימן תנא), שנכון מאד שלא להשתמש במיקסר חמץ בחג הפסח גם לאחר ניקוי יסודי. ונכון שיקנו מיקסר ידני מיוחד לימי הפסח. (ואם בכל זאת רוצים להכשירו, יש בזה פרטי דינים, ראה בילקוט יוסף שם עמוד תכא).

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי שיש מטבח מסוג למינם? י"ג ניסן תשפ"ד / 21 באפריל 2024

לגבי שיש למינם, אין לו הכשר, כפי שביאר זאת יפה הגרש"ז ריוח שליט"א. צריך לצפות אותו בטפט או נייר אלומיניום עבה.

מה ההכשר לשיש מסוג למינם. שהוא עשוי מחומרים גרניט פורצלן? ג' ניסן תשפ"ד / 11 באפריל 2024

הנכון הוא לעטוף אותו בנייר כסף עבה או בטפט וכדומה.

האם ניתן להסתפק במדיח כלים להגעלת כלים, לא בדוקא סירים, המדיח שלי מגיע ל70 מעלות וכמובן שיש בו חומר פוגם. יש הבדל בזה בין אשכנזים לספרדים? כ"ה אדר ב תשפ"ב / 28 במרץ 2022

אי אפשר להגעיל באמצעות המדיח, מכיון שהמים בתוכו אינם נחשבים לכלי ראשון. (הם זורמים לתוכו כשהם רותחים). ועוד שאינם מעלים בועות כיון שאינם חמים כל כך.

האם מותר כרגע לכסח דשא כדי שלא ייראה פרא, ולשם זה שייראה כמו שצריך? [ ז"א למטרת נראות] כ"ה אדר ב תשפ"ב / 28 במרץ 2022

 

אמנם מובא בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל להקל בזה. וכן פסק בספר שביתת השדה עמוד קנא. אמנם כאשר כוונתו גם לעידוד הצמיחה לכל הדעות אסור. ומאחר והמציאות היא תמיד כאשר מכסחים דשא באביב, לאחר החורף, שחפצים בכך שעל ידי כך הוא יצטופף ויגדל יותר, לכן אסור לכסח את הדשא אלא במידה הנחוצה כדי שהדשא לא יקמול וימות. כלומר, יכסחו פחות ממה שעושים בשאר השנים, רק כדי שהדשא לא ימות. וזה תלוי בסוג הדשא ובכמות השמש המגיעה אליו, ובדרך כלל די בכיסוח בערך פעם בחודש. 

האם מותר לי לכסח את הגינה כרגע? כ"ד אדר ב תשפ"ב / 27 במרץ 2022

לכסח דשא באופן הכרחי כדי שהדשא לא ימות, מותר. אך לא לשם ריבוי גידול הדשא, אלא אך ורק כדי למנוע את קמילתו. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה