הלכה ליום שישי א' אדר ב תשע"ט 8 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - יום פטירתו של משה - להתחפש בפורים - המתנות שנותנים לאביונים בפורים

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: מתי יש לציין את יום פטירתו של משה רבינו בשנה מעוברת?

תשובה: משה רבינו נפטר ביום ז' באדר. ויש נוהגים להתענות ביום זה. והגאון בן איש חי כתב, שנכון להדליק נר לכבוד משה רבינו ולכבוד התורה הקדושה. ונחלקו הפוסקים, בשנה מעוברת, האם יש לציין את יום ז' באדר א', או את יום ז' באדר ב'. כי במדרש (ילקוט יהושע פ"ה), נחלקו רבותינו התנאים אם משה רבינו נפטר ביום ז' באדר בשנה רגילה (שאז בשנה מעוברת יש לציין את יום פטירתו בז' באדר השני למנהגינו כדעת מרן בסימן תקסח ס"ז), או שנפטר בשנה מעוברת ביום ז' באדר א'. שאם נאמר שמשה רבינו נפטר ביום ז' באדר א', אם כן בודאי שיש לציין את יום ז' באדר א', ולא את יום ז' באדר ב'. ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהמנהג להתענות או לציין את יום הפטירה באדר ב', הוא המנהג הנכון יותר. וזכות משה רבינו תעמוד לנו ולכל ישראל.

 

שאלה: האם יש מקור למה שנוהגים להתחפש בפורים?

תשובה: מנהג זה הובא בדברי הפוסקים, ואין לזלזל בו. ונזכיר שני טעמים, האחד, מה שכתב בספר מחצית השקל, שבזמן המגילה, היו הרבה יהודים לובשים בגדי גויים, כדי שלא יכירו שהם יהודים ויפגעו בהם, ואילו אחר כך כשנעשה הנס, הרבה גויים לבשו בגדי יהודים, כדי שיחשבו שהם יהודים וייטיבו להם. ולכן נהגו לעשות כעין זה עתה, שלובשים בגדים משונים זה מזה. וטעם נוסף, שמתחפשים כדי לרמוז שעם ישראל אינם חוטאים לה' בכל לבם, אלא הוא כמו לבוש תחפושת, שחוטאים לפי שעה, מפני שטועים קצת אחר הגויים, אבל באמת, בפנימיותם, כולם צדיקים. ועוד יש טעמים רבים למנהג זה. ומנהג ישראל תורה. ובספר ילקוט יוסף להגאון הראש"ל (עמוד קצח) הביא הרבה טעמים זה. אולם אצל תלמידי חכמים לא נהגו בזה אלא לילדים ולצעירים.

 

שאלה: המתנות שנותנים לאביונים בפורים, האם האביונים חייבים לקנות בהם אוכל דוקא?

תשובה: הטור (סימן תרצד) כתב, שהמעות שנתנו לאביונים כמתנות לאביונים, הם מיועדים לסעודת פורים, ולכן העניים אינם רשאים להשתמש בהם לדבר אחר. ומקור הדברים בברייתא במסכת בבא בתרא (עח:), שאין העני רשאי להשתמש במעות של פורים כדי לקנות רצועה לסנדלו. אבל מרן הבית יוסף תמה על דברי הטור, שהרי רבן שמעון בן גמליאל סובר שמותר לעני לשנות מדעתו של התורם, והלכה כמותו. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ולכן אף על פי שחובה לתת לאביונים כסף, כדי שיוכלו לקנות בו צרכי פורים, מכל מקום העניים עצמם רשאים לעשות בכסף כל מה שירצו. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (ס"ב).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, לפני שנים רבות הובא בעלון "מעין השבוע" בשם רבינו הרב עובדיה זצ"ל טעם תחפושת בפורים, שע"י כיסוי הפנים , כל הפושט יד נותנים לו בעין יפה, שכן הנותן אינו מזהה את המקבל ונותן לכולם בשווה ואפילו אלה שכועס עליהם או אינו אוהבם, כיון שאינו מכירם נותן בלב שלם. האם יש לכך מקור בדברי הרב זצ"ל או כל מקור אחר. ישר כח ג' אדר תשפ"א / 15 בפברואר 2021

פירוש יפה מאד. אך לא מצאתי כן בספריו. לא בשו"ת יחוה דעת שמדבר בענין התחפושות, ולא בספר חזון עובדיה פורים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה