הלכה ליום שישי כ"ד אדר תשע"ט 1 במרץ 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - רימונים של ספר תורה – להסתפר אצל גבר – ברכת הגומל

שאלה: מאחר ואסור להשמיע קול שיר בשבת, האם מותר להשתמש ברימונים של הספר תורה שיש בהם פעמונים?

תשובה: נהגו הספרדים, וגם חלק מהאשכנזים, שבראש הספר תורה קובעים "רימונים" מפוארים, וקבועים בצידיהם פעמונים. (ואצל האשכנזים הם קבועים בצידי ה"כתר"). ומנהג זה הובא בדברי מרן הבית יוסף (יו"ד סימן רפב) בשם רבינו מנוח, שהשומע קול הספר תורה כשמוליכים אותו לתיבה חייב לעמוד אף על פי שהוא אינו רואה את הספר תורה. והטורי זהב העיר על זה, שאם יעשו כן, יהיה אסור להוליך את הספר תורה בשבת. שהרי אסור להשמיע קול על ידי כלי נגינה בשבת. אולם המגן אברהם כתב שמותר לעשות כן, שמחמת כבוד התורה היקלו בדבר, כשם שהיקלו לרקוד ולמחוא כפיים בשמחת תורה לכבודה של תורה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בלוית חן עמוד קפח ובחזון עובדיה ח"ה עמוד רנג) הרחיב את הדברים, שמאחר והמוליך את הספר תורה, אינו מתכוין להשמיע צלילים של נגינה, אלא קולות הפעמונים בלבד, אין זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בכלי שיר בשבת. ולכן יש להקל בזה.

 

שאלה: האם מותר לי (אשה) להסתפר אצל ספר גבר?

תשובה: לכאורה אין מקום להקל בזה כלל, שהרי הספר מסתכל באשה ונוגע בה. ואף על פי שיש מקרים שמיקלים לאיש לנהוג כן, כמו ברופא, כאשר אין ברירה אחרת. אולם שם סיבת ההיתר היא משום שהאומן, כמו רופא, טרוד בעבודתו, ולכן מקוים שלא יחטא. (והיתר זה שנוי במחלוקת הפוסקים). אבל ספר, שכל עיסוקו הוא ענין של יופי, בודאי שיש לאסור מן הדין שיספר נשים. ובגמרא במסכת סוטה (ז.) אמר רבי יהודה, שאפילו אשה שחטאה והיו מביאים אותה לבית המקדש וסותרים שערותיה כמו שצותה התורה, מכל מקום אם היה שערה נאה, אסור לסתור אותו. ושם מדובר בניוול לאשה, ואף על פי כן אסר רבי יהודה לעשות כן, למרות שכך צותה התורה. וכל שכן לגבי ספר, שאסור להסתפר אצלו בתכלית האיסור, והרי גם המציאות מעידה שרוב הספרים הללו הם חוטאים ומחטיאים, ורחוקים מאד משמירת גדרי הצניעות. לכן עלייך למצוא ספרית אישה שתספר אותך.

 

שאלה: ילדתי לפני חודשיים, ומאז לא בירכתי ברכת הגומל. מה עלי לעשות?

תשובה: היולדת צריכה לברך ברכת הגומל. או לבוא לבית הכנסת ולבקש מאדם אחר שבלאו הכי מברך הגומל שיכוין להוציאה ידי חובתה, והיא תשמע את הברכה מפיו ותצא ידי חובה. ואם לא בירכה, נחלקו רבותינו הראשונים עד מתי עוד אפשר לברך. שהארחות חיים בשם הרמב"ן כתב שאפשר לברך רק תוך שלושה ימים. אבל הטור (סימן ריט) כתב שאפשר לברך מתי שיוכל, ואפילו אחרי יותר משלושים יום. ולמעשה פסק מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ג סימן טז), שיש לברך לכתחילה עד שלושה ימים, (וביולדת, טוב שתברך ביום המילה של בנה), אבל אם לא בירך, רשאי לברך אפילו אחר זמן רב. לכן עלייך לברך ברכת הגומל, בפני עשרה מישראל בהקדם האפשרי. ותזכי לרוב נחת מכל יוצאי חלצייך.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה