הלכה ליום חמישי כ' אייר תשפ"ג 11 במאי 2023

עוגות שיש עליהן אותיות

שאלה: האם מותר לאכול "עוגת יום הולדת" או ביסקויט שיש עליהם אותיות בשבת?

תשובה: בענין זה דנו באריכות רבותינו האחרונים, שהרי אחת המלאכות האסורה בשבת היא מלאכת "מוחק", ובמקרה שלנו, מי שאוכל עוגה שיש עליה אותיות, מוחק את הכתב שהיה עליה, ולכן לכאורה יש לאסור לאכול בשבת עוגות או עוגיות שיש עליהן אותיות. וכן פסק הרמ"א (בסימן שמ), "ואסור לשבר עוגה שכתוב עליה כמין אותיות, שהרי זה מוחק".

אולם הרוקח (סימן רצו) כתב, "מנהג אבותינו שמושיבים את התינוק ללמוד בחג השבועות, משום שבשבועות ניתנה התורה, והתינוק יושב בחיקו של הרב, ומביאים לוח שכתוב עליו א' ב' ג' ד', וכן פסוק תורה ציוה לנו משה, וקורא הרב את הפסוקים, והתינוק קורא אחריו, ונותן על הלוח מעט דבש, והתינוק אוכל את הדבש. ואחר כך מביאים עוגה שנילושה בדבש, וכתוב עליה, ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים, ואחר כך מאכילים את התינוק את העוגה". ומבואר לכאורה בדברי הרוקח שמותר לאכול בשבת עוגה כזו שיש עליה אותיות. וכן הוכיח להקל הגאון מהר"ש הלוי (סימן כו).

אולם יש שדחו את הראיה מדברי הרוקח, וכתבו שעדיין יש בזה איסור מדרבנן, שאף על פי שהתורה אסרה למחוק רק "על מנת לכתוב", וכאן המחיקה אינה מיועדת לכתיבה אחרת, שהרי העוגה נאכלת, בכל זאת יש בזה איסור מדרבנן. כן כתב בפירוש המרדכי (בפרק כלל גדול שסט), שיש בזה איסור מדרבנן.

והטורי זהב (סימן שמ) כתב, שלדעתו יש להקל בדבר. משום שאכילת העוגה היא צורה של אכילה, ולא צורה של עשיית מלאכה. ולעומתו כמה אחרונים, ובכללם הגאון החזון איש (דיני שבת סימן סא) כתבו שאפילו בצורה של אכילה יש איסור בעשיית מלאכה, (מלבד מלאכת בורר וטוחן, שמותרות בצורה של אכילה, כפי שלמדנו בהלכות בורר ובהלכות טוחן).

והגאון מהר"ש הלוי כתב עוד, שלדעתו לא שייך איסור באכילת האותיות, אלא כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה בצבע (כמו צבע מאכל, או קרם מיוחד לאותיות), אבל כאשר האותיות עשויות מגוף העוגה, לא שייך בכלל איסור מחיקה בשבת. והאחרונים האריכו בהסבר הדברים, והביאו ראיות רבות בזה. גם הגאון היעב"ץ (במור וקציעה סימן שמ) הוכיח כדברי המהר"ש הלוי, שהרי היו אוכלים במקדש את לחם הפנים, ובלחם הפנים היו צורות מכל צד (כמבואר במנחות צו.), ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את ראייתו, כי באמת לא היו על לחם הפנים צורות של אותיות ממש, והוכיח כן מדברי הראשונים.

ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ח"ה עמוד רכה), שאם הכתב שעל גבי העוגה עשוי מגוף העיסה של העוגה, כמו בביסקויט "פתי בר", אין ספק שיש להקל לאכול מהעוגות הללו בשבת, שלא שייך בזה איסור מחיקה בכלל. וגם כאשר האותיות כתובות על גבי העוגה באמצעות קרם או צבע מאכל, המיקל לאכול ממנה בשבת ולקלקל את האותיות, יש לו על מה שיסמוך. ובפרט כאשר עושים כן בדרך האכילה, ולא בשבירת האותיות ביד, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם באכילת עוגה שיש בה אותיות זה לא פסיק רשיה דלא ניחא ליה ומותר? כי הרי האיסור הוא דרבנן.. ט"ז תמוז תש"פ / 8 ביולי 2020

הערה נכונה. ומרן זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה חלק חמישי עמוד רו והלאה. ושם דן אם יש להקל מטעם פ"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, כי יש אומרים שבגזירת חכמים הדומה לאיסור תורה (כמו איסור מחיקה שלא על מנת לכתוב) אין להקל אפי' כשלא ניחא ליה. ועיין שם שהאריך בזה.

האם באכילת עוגה שיש בה אותיות זה לא פסיק רשיה דלא ניחא ליה ומותר? כי הרי האיסור הוא דרבנן. י"ז סיון תשע"ט / 20 ביוני 2019

הערה נכונה. ומרן זצ"ל דן בזה בספרו חזון עובדיה חלק חמישי עמוד רו והלאה. ושם דן אם יש להקל מטעם פ"ר דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, כי יש אומרים שבגזירת חכמים הדומה לאיסור תורה (כמו איסור מחיקה שלא על מנת לכתוב) אין להקל אפי' כשלא ניחא ליה. ועיין שם שהאריך בזה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה